במשך חודשים משדרות אלינו החדשות בטלוויזיה, כי מדובר במערכת הבחירות הגורלית ביותר בכל 78 שנות קיומה של מדינת ישראל. אפשר שמערכות החדשות צדקו ואפשר שלא, אבל אי אפשר לקחת מהן את ההשפעה על הלך הרוח בקרב הצופים, שהצביע על מתח גבוה לקראת השעה 22:00.
אם לא די בזה, הרי שבערך מהשעה 20:00 וכדי להשאיר אותנו צמודים למסך, הובטחו לנו תוצאות "דרמטיות", בלי לרמוז על הכיוון. ואז יצאו שלושת הערוצים, כל אחד בתורו לאתנחתא קומית.
הכוונה אינה להפחית מחביבותה של "קופה ראשית" שלפעמים נראית חדורת מטרה כמו שירה שטיינבוך, מנהלת הסופרמרקט ומכמירת לב כמו ראמזי. גם לא חלילה להטיל דופי במקצוענות של חבורת "ארץ נהדרת", שכשרונה ממלא כבר עשרות (!) שנים. ואף לא לפגוע בגלריית הדמויות המשעשעת של "הישראלים".
אז מה היה בעייתי בערב השידורים הזה (ייאמר לזכות ערוץ 14 שהוא לפחות לא ניסה להצחיק, לפחות לא בכוונה)? שבכל שלושת הערוצים שכחו את הכלל הראשון לקומדיה: הטיימינג.
המדגם שלא דגם
כלומר, אם היה משהו שכן הצליח להצחיק יותר מתכניות הבידור והסאטירה ששודרו בשלושת הערוצים כמעט במקביל, הרי זה רק הפער בין המדגמים שלהם לתוצאות האמת.
ובכן, משבר אמון
הן כל הדיונים באולפנים נשענו על סקרים שלא היו יותר מדויקים יותר מסברות כרס ומהימורים שפורסמו ברשתות החברתיות. כך שעולה השאלה: איך אפשר להתייחס ברצינות לשיח שכזה? הנה כי כן קיבלנו מערוצי הטלוויזיה שלנו ערב שייזכר לדיראון עולם: מילא שלא הצליחו להצחיק, אבל זה שהחזיקו אותנו במתח לקראת מה שהתברר בדיעבד אפילו לא כניחוש מושכל? זה כבר משהו שאפילו ב"ארץ נהדרת" יתקשו לעשות ממנו סאטירה.
התרעות פיקוד העורף