הפעם אילנה דיין היא הסיפור: ההחלטה שהתקבלה בירושלים

הבחירה להעניק לדיין את התואר דווקא עכשיו אינה מקרית. היא מגיעה כאות הוקרה על עשורים של עיתונות חוקרת ללא פשרות, על מאבק עיקש למען חופש העיתונות וזכויות האדם, ועל מחויבות בלתי מתפשרת לערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל.

מנערה מיד אליהו לחוד החנית של התקשורת

סיפור חייה של דיין הוא חלק מהסיפור הישראלי. היא נולדה בארגנטינה ב-1964 ועלתה לישראל בגיל שש, כשהיא גדלה בשכונת יד אליהו התל-אביבית. את צעדיה הראשונים בעולם התקשורת עשתה בגלי צה"ל, שם רשמה היסטוריה כחיילת הראשונה ששימשה ככתבת בתחנה.

לאורך השנים שילבה דיין בין עשייה עיתונאית קודחת לבין אקדמיה רחבת היקף. היא מחזיקה בתואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת ייל היוקרתית בארצות הברית, ואף לימדה משפט חוקתי ודיני חופש הביטוי באוניברסיטת תל אביב. מאז שנת 1993, היא מובילה את "עובדה" בקשת 12 - תוכנית התחקירים שהפכה למצפן מוסרי וציבורי, וזיכתה אותה בשורת פרסים יוקרתית, בהם פרס סוקולוב ופרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה.

"ודרשת וחקרת ושאלת היטב"

בנימוקי הוועדה של ההיברו יוניון קולג' צוין כי דיין מממשת הלכה למעשה את הציווי המקראי: "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב, וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר" (דברים). חברי הוועדה הדגישו כי לאורך כל קריירה שנפרשת על פני עשורים, דיין לא נרתעה מלהציג לחברה הישראלית מראה כנה, ולעיתים כואבת ומאתגרת - גם כאשר הדבר לווה במתקפות קשות ובגלי ביקורת מצד בעלי כוח. פעילותה נעוצה תמיד באהבה עמוקה למדינה ולרוחה היהודית והדמוקרטית.

הטקס המרגש יתקיים במסגרת מעמד הסמכתם של שבעה רבנים ורבות רפורמיים חדשים (ארבע נשים ושלושה גברים), וייקחו בו חלק אישי ציבור בולטים, בהם דיקן ההיברו יוניון קולג', ד"ר נחמן שי, וראש בית המדרש לרבנות בישראל, הרבה טליה אבנון-בנבנישתי.

הענקת התואר לאילנה דיין אינה רק סגירת מעגל אישית עבור עיתונאית שסירבה להתכופף בפני רוחות זרות, אלא תזכורת חסרת תחליף לחשיבותו של חופש הביטוי כציפור הנפש של כל חברה חופשית.

ד"ר נחמן שי, דיקן ההיברו יוניון קולג׳: "ישראל זקוקה, יותר מתמיד, למנהיגות נחושה ומחויבת למען שוויון, למען חירות וצדק ולמען שלום. הבוגרים שלנו עתה ובעבר עומדים בחזית המאבק הציבורי כדי להטמיע ערכים אלה בחברה הישראלית. הבחירה לשמש כרב או רבה היא מחויבות ארוכת ימים ואני מודה לכל הבוגרים והבוגרות על ההחלטה האמיצה הזאת".

ראש בית המדרש לרבנות בישראל, הרבה טליה אבנון-בנבנישתי: "דווקא בשעה שבה רבים מתרחקים זה מזה, שבה האמון נסדק והחיים המשותפים נדמים לעיתים שבריריים מאי פעם, אנו מסמיכים מנהיגות ומנהיגים רוחניים שתפקידם לבנות גשרים במקום חומות, להשיב חיבורים שנקרעו, להושיט יד לאדם באשר הוא אדם, ולהזכיר לנו שגם מתוך מחלוקת ניתן לחדש ברית. אלה נשים ואנשים שבחרו להקדיש את חייהם לתורה, לקהילה ולחברה הישראלית, מתוך מחויבות עמוקה לתקווה, לאחריות וליכולת לתקן. בעת שבה קל כל כך להתייאש, הם נקראים להיות שומרי התקווה ובוני השותפות".