התפקיד של קצנלנבוגן ב"ג'ינג'י" הגיע אחרי תקופה שבה נעדרה מהמסך, בין היתר בשל התמסרותה לאמהות לפני כחמש שנים. "לקח לי זמן לחזור לעניינים", היא מודה. "התחלתי ללכת לאודישנים רק לפני שנה וחצי. הייתי בשמירה כל ההריון, למרות שבחודש הראשון של ההריון שיחקתי בוונציה במופע של נשף מסיכות, והיה לא פשוט בשליש הראשון, עם כל הבחילות, לשוט בסירות על המים. שלוש שנים לא הלכתי לאודישנים כי לקח לי זמן עד שהתאוששתי מהלידה. רק לאחרונה התקבלתי לסרט שהצטלם שבועיים באוקראינה והתלבטתי אם לנסוע או לא. בסוף החלטתי שלא. אם הייתי רווקה, הייתי עושה זאת. גם ככה הייתי עמוסה והצטלמתי בדיוק לתפקיד בסדרה 'מייקל'".
קצנלנבוגן (39) נולדה וגדלה בהוד השרון. לאורך השנים, בין היתר, הנחתה בערוץ הילדים ושיחקה בסדרות "השמינייה", "ילדות רעות", "החברות הכי טובות", "אולי הפעם", "רמזור", "דני הוליווד", "סרוגים" ועוד. כמו כן, היא שיחקה על במת תיאטרון הקאמרי ובסרטים כגון "בשר תותחים" ו"פרשת טוביאנסקי".
והיא גם בעלת סטודיו למשחק. "עוד כשלמדתי בבית הספר למשחק, תמיד אמרתי שהחלום שלי זה בין השאר להיות מורה", היא אומרת. "חיכיתי לרגע שבו ארגיש מספיק בשלה, וזה הגיע אחרי שעשיתי תואר רב־תחומי באמנויות. הרגשתי שאני יכולה לעשות את זה באופן רציני ואחראי ושיש לי מה לתת. אז פתחתי את הסדנה הראשונה, וזה התגלגל מפה לאוזן והפך להצלחה גדולה. היום יש לי 100 תלמידים, חמש קבוצות, וזה לגמרי שלי. בתקופות שבהן שמתי את כל יהבי על משחק, תמיד התפרנסתי, אבל עדיין הרגשתי צורך לחזור הצדה למהות ולמקור האהבה שלי לתחום, והאהבה שלי היא לא הבמה, אלא חדר החזרות. אני מאוד אוהבת לשחק ולהופיע, אבל הדבר שאני הכי אוהבת זה התהליך והסיפוק האדיר בלגעת בנפש של אנשים אחרים באופן ישיר. יש לי תלמידים שדברים השתנו להם בחיים בעקבות הסדנאות שלי".
ביוני הקרוב תציין קצנלנבוגן את יום הולדתה ה־40, אך היא אינה מוטרדת משינוי הקידומת. "כיף לי עם הגיל הזה", היא אומרת. "יש הרבה דברים טובים שבאים עם גיל 40. כרגע קורה לי משהו שאני מאוד אוהבת. זה עשוי להישמע מופרך, אבל יש משהו חיובי בלא להיות הבחורה היפה, בכך שזה כבר לא העניין המרכזי. סוף־סוף אני מגיעה למקומות, ויש בחורות צעירות ויפות ממני שמושכות את תשומת הלב. זה משחרר אותי להיתפס כאישה בוגרת ואמא לילדים בעלת עסק ולא כבחורה צעירה ורווקה. פתאום אני מקבלת הצעות לתפקידים מעניינים יותר".
לפני כחמש שנים הכירה קצנלבוגן את בן זוגה, הקולנוען והמפיק אוריה קדם, שמאחוריו הפקות בפועל של סרטים כגון "סופת חול" ו"תיקון". כיום הם הורים לשתי תאומות זהות בנות 4.5, שאותן הם מגדלים לצד עזים, תרנגולות וחתולים בבית מעץ במושב חגור, במועצה אזורית דרום השרון. "אחרי הלידה שלהן הייתה תקופה מאוד מתישה ומאתגרת", היא מספרת. "הבנות שלי נולדו פגות וישר הועברו לטיפול נמרץ. בתקופה שבה הן היו מאושפזות עם זונדה, בן הזוג שלי עבר תאונה קשה. רק אחרי שנה וחצי הן נכנסו למסגרות. הייתה לי פאוזה גם בסדנאות המשחק, ורק אחרי שהחזרתי את הסדנאות לפעילות מקסימלית, חזרתי גם לשחק".
כמו רבות אחרות בתעשייה, קמפיין MeToo#, שציין לאחרונה שנה ליציאתו לדרך, לא הותיר את קצנלנבוגן אדישה. “זה קמפיין מבורך שהביא למודעות גדולה", היא אומרת. "אני התחלתי את הקריירה שלי כדוגמנית בגיל 13 ולמזלי לא הוטרדתי מינית במקצוע, אבל כן הוטרדתי מחוצה לו. לשמחתי, לא עברתי טראומות קשות. הטרדה הפכה לדבר מאוד מבלבל שנמצא לעתים קרובות בתחום האפור, וצריך חינוך, בעיקר לאנשים מבוגרים יותר שרגילים לדפוסים ישנים. כשאני חושבת על העולם שבו הילדות שלי הולכות לגדול לתוכו, אני שמחה שהקמפיין הזה תפס תהודה כה גדולה".
התרעות פיקוד העורף