בטר פלייס פשטה רגל בגלל ניהול כושל ומוצר לא ממש מבוקש, הירידה במכירות החשמליות קרתה בגלל מחסור בתשתיות טעינה, ירידת ערך גבוהה לדגמים המוקדמים ומחסור בדגמים עממיים באמת. קנינו בעיקר חשמליות סיניות, אבל המחיר שלהן לא היה ממש סיני.
עכשיו זה משתנה. בישראל נמכרים כבר עשרה דגמים חשמליים במחיר של פחות מ־150 אלף שקל ויש עוד בדרך, מה שסייע להרים קצת את נתח השוק של החשמליות ל־12%, עם צפי ל־15% עד סוף השנה.
אחד מהם הושק בארץ רק בשבוע שעבר, במחיר באמת שובר שוק. MG4 אורבן היא משפחתית שעולה 120 אלף שקל. עד כמה המחיר תחרותי? בסכום הזה אפשר לקנות סקודה פאביה בנזין, סופר־מיני בסיסית מאוד בגימור שלה, או BYD דולפין סרף, מכונית מיני חשמלית. היא זולה ב־20 אלף שקל מטויוטה יאריס היברידית, ואפילו ב־8,000 שקל מהסופר־מיני ההיברידית של MG עצמה - ה־MG3. ה־MG4 אורבן גדולה משמעותית מכולן ומאובזרת יותר. סוף־סוף מכונית סינית במחיר סיני.
חבל שהשם קצת מבלבל: MG כבר מוכרת משפחתית בשם MG4. אבל לה יש הנעה אחורית, היא קצת יותר קטנה ויקרה יותר. ה־MG4 אורבן היא מכונית שונה, עם פלטפורמת הנעה קדמית זולה יותר. הכינוי "אורבן" מרמז על רכב עירוני יותר, ולטווח הקצר יותר: 405 ק"מ רשמיים לעומת 545 ק"מ ב־MG4 הרגילה, שעולה 145 אלף שקל. אבל אנחנו בישראל, וישר תוהים אם האוטו הזה יוכל להביא אותנו לאילת כשנצטרך. האם הוא יכול?
עיצוב: לאורבן אורך של 4.395 מ' (11 ס"מ יותר מה־MG4 הרגילה), רוחב של 1.84 מ' (0.6+), גובה של 1.55 מטר (4+) ובסיס גלגלים ארוך יחסית של 2.74 מטר (4+). היא ארוכה ממשפחתיות קומפקטיות כמו מאזדה 3 או פולקסווגן גולף, וגבוהה כמו קרוסאובר.
אבל המראה הוא לא אחת מהנקודות החזקות שלה. הוא עגלגל אבל משעמם, משהו שכבר ראינו אלף פעם. זה לא האוטו שיסובבו אחריו ראשים. צבע מטאלי מחייב בתוספת של 1,555 שקל.
תא הנוסעים: כניסה פנימה מושיבה אותנו מול סביבת הנהג המוכרת מדגמי MG האחרונים, וזה דווקא טוב. יש מתגים פיזיים לשליטה בעוצמה ובטמפרטורה של המזגן וגם בעוצמת הקול של מערכת השמע ולא צריך ללכת לאיבוד בין המסכים בשביל פעולות בסיסיות. יש כפתורי שליטה על ההגה למערכת השמע, לשליטה במחשב הדרך הנורמלי, לא כזה שמראה רק נתוני צריכה ב־50 הקילומטרים האחרונים כמו בג'אקו, בצ'רי וב־BYD. איכות החומרים בסדר גמור ואפילו טובה יחסית למחיר.
מושב הנהג מצויד בכוונן חשמלי, ואפשר להגיע לישיבה גבוהה וקצת ג'יפונית. יש הרבה תאי אחסון ומרווח מלפנים. אבל לא הכל טוב: אם לא בחרתם מראש במצב האוטומטי, או שאתם חולקים על שיקול דעתו, כדי להדליק או לכבות אורות כן צריך את המסך, ושתי לחיצות כדי להשלים את המשימה.
הכניסה למושב האחורי קלה, והמרווח בו מצוין, גם לרגליים וגם לראש. ויש גם יציאת מזגן לאחור, למרות תג המחיר הצנוע. חבל שהמושב עצמו קצת נמוך, ויהיה פחות נוח למבוגרים. לילדים יהיה נוח מאוד.
דלת תא המטען אינה חשמלית כפי שהתרגלנו מהסיניות, והבגאז' מתהדר בנתון רשמי מרשים של 568 ליטר, כמו סטיישן. רק שבפועל הוא מחולק: יש 480 ליטר מעל לרצפה ועוד כמעט 90 בבור מתחתיה. צמיג רזרבי אין כאן, ייתכן שתוכלו לשים אחד בבור, כדי לא להיתקע בדרכים בגלל צמיג קרוע.
יש רק רמת גימור אחת והיא בסדר גמור: מסך מולטימדיה 12.8 אינץ' עם אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי אלחוטיים, לוח מחוונים דיגיטלי 7 אינץ', טעינה אלחוטית לנייד, יציאת מזגן למושב האחורי, מושב נהג בכוונון חשמלי, חימום למושבים הקדמיים ולהגה, מצלמות 360 מעלות, ואפשרות לטעון מהסוללה מכשירי חשמל חיצוניים. יש גם אפליקציה שמאפשרת תזמון טעינה ומעקב אחריה, הפעלת מזגן מרחוק ועוד.
בטיחות: האורבן קיבלה את ציון חמשת הכוכבים המרבי במבחן הריסוק האירופי. המפרט כולל בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לפנים ולאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירת נתיב, ניטור רכב בשטח מת כולל מניעת סטייה, התרעה על פתיחת דלת לנתיב לא פנוי ועוד.
מנוע וביצועים: למנוע יש 160 כ"ס ו־25.5 קג"מ, נתון טוב עבור משפחתית בנזין או היברידית, אבל מעט יחסית לחשמלית. זה מתבטא בנתוני הביצועים הרשמיים, הסולידיים למדי: 9.5 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש ומהירות מרבית של 160 קמ"ש.
בפועל אם הגעתם מרכב עם מנוע שריפה פנימית, תרגישו שהאורבן זריזה. אם הגעתם מחשמלית אחרת, היא לא. זה לא שהאוטו איטי, או שאי אפשר לעקוף בזריזות, אבל לא תרגישו כאן את הבעיטה בגב שמורגשת בהרבה חשמליות, גם זולות יחסית. אפשר לבחור בין מצב רגיל, ספורט ושלג, אבל גם ספורט לא מזרז בהרבה את העניינים.
טווח וטעינה: הסוללה קטנה יחסית, עם 54 קוט"ש בלבד, וגם נתון 405 הקילומטרים הרשמיים הוא נתון נמוך למה שמקובל ב־2026. בפועל השגנו 350 קילומטרים בשילוב של נהיגה בין־עירונית בקצב התנועה, מעט נהיגה אגרסיבית יותר ונהיגה עירונית. נהיגה בכביש 6 ב־120 קמ"ש תפחית את הטווח לכ־300 ק"מ. אפשר לבחור בין שלושה מצבי טעינה חוזרת (רגנרציה), או במצב נהיגה בדוושה אחת, כולם מהמסך.
המשמעות: אם יש לכם אפשרות לטעינה ביתית וליהנות מחשמל זול יותר מאשר בעמדות הטעינה הציבורית, מעבר לאורבן יכול לחסוך לכם אלפי שקלים בשנה. בטעינה ביתית סוללה מלאה תעלה לכם כ־35 שקלים ל־350 ק"מ. מכונית בנזין מודרנית תזדקק לדלק בשווי 187 שקל לאותו מרחק. היברידית תזדקק לדלק ב־130 שקל. בחישוב שנתי מדובר בכ־1,785 שקל לחשמל לעומת 9,500 שקל ברכב בנזין ובהיברידית 6,690 שקל.
הטעינה המהירה בדרכים איטית יחסית: 87 קילוואט, טעינה איטית ב־11 ק"ו שגרתיים.
נוחות והתנהגות: MG המקורית הייתה יצרנית בריטית של מכוניות ספורט. SAIC הסינית רכשה אותה לאחר שפשטה רגל. היא ממשיכה את המסורת שלה בדגמים כמו הרודסטר סייברסטר, אבל לא באורבן. ההתנהגות בטוחה, ואפילו מוצלחת למרות המעבר להנעה קדמית, אבל הכיול רך יותר, ההגה פחות מהיר ונטול תחושה.
הנוחות טובה בדרך כלל, כל עוד לא עליתם על בור. האורבן תטפל במפגע בצורה סבירה אבל לא שקטה, ורעש הפגיעה יחדור לתא הנוסעים.
השורה התחתונה: ה־MG4 אורבן מציעה תמורה מצוינת למחיר. זאת מכונית זולה, שלא מעניקה תחושה זולה. היא מרווחת, מאובזרת, בנויה טוב. הנדסת האנוש שלה לא מושלמת אבל טובה בהרבה מהממוצע הסיני.
הטווח סביר בלבד וכך גם הביצועים, אבל הם יותר ממספקים לרוב הרוכשים הפוטנציאליים. חוץ מהמחיר הנמוך יש כאן גם עלויות שוטפות זולות בהרבה. עוד מוקדם לדעת מה תהיה שמירת הערך, אבל בכל מקרה היא מחושבת ממחיר רכישה זול עבור מותג רכב ותיק, שכבר מוכר בארץ 15 שנה בעידן הסיני, לא איזה סטארט־אפ כוכב. יש בדרך עוד חשמליות זולות, כמו ליפמוטור B05, וגם דגמי פלאג־אין קטנים כמו BYD דולפין G, אבל כרגע מדובר באחת העסקאות הטובות בשוק שלנו.
התרעות פיקוד העורף