מאז שסין נפתחה למערב היא הפכה למרכז הייצור של העולם כולו. אם תרימו רק לרגע את העיניים מהמסך הזה (או מדפי העיתון) ותביטו לרגע סביבכם – תגלו לא מעט פריטים, מכשירים וביגוד המגיעים מסין.
כיום, הסחורות מסין מגיעות באוניות ובמטוסי מטען, פעם היו אלה שיירות של גמלים ובהמות משא, שדיגלו מחאן לחאן – לרוב במרחק יומי של כ-30 קילומטרים אחד מן השני – כדי לספק את אוצרות המזרח תבלינים, בשמים ומשי לאירופה.
כיום חורבותיה הם אתר מורשת עולמי בזכות חשיבותה למורשת האנושית העולמית וגן לאומי חשוב מאד. בניגוד לשבטה – שגם בה אני ממליץ בחום לבקר – לעבדת יש שעות פתיחה וגם תשלום צנוע של 28 שקלים בכניסה. מומלץ לבדוק לפני שמגיעים למקום באתר של רשות הטבע והגנים.
לא אפרט מדי את מה שתפגשו בה – את הגילוי והסיפור המרתק של העיר אשאיר לכם לחקור ולחשוף. זה הרי רוב הכיף וגם לדמיין את החיים בעיר העשירה הזו. אספר רק שהעיר נקראת על שם מלך שנשא את אותו השם. מלך שאף לאחר מותו זכה לסטאטוס של אל וככל הנראה גם נקבר בעיר עצמה. מבחינה דתית – אם אתם כבר שואלים – הנבטים היו בתחילה עובדי אלילים ובהמשך היו נוחים לאמץ כל דת שנקרתה בדרכם – בין אם אלו היו היוונים, הרומאים ואף עברו לנצרות יחד עמם. זה לא נגמר שם ועם הכיבוש הערבי הם גילו את האיסלם ובמשך השנים, הפסקת המסחר היבשתי עם המזרח הערים ננטשו והם נעלמו אחרי שנטמעו בעמי האיזור. עבדת עצמה נחרבה עוד קודם ברעידת אדמה חזקה – שאת תוצאותיה אפשר לראות עד היום באופן שבו אבני הבניין התפרקו ונפלו.
בזמן השיטוט בין מתחם המערות הרבות, לווילה הרומית ולמרחבים המרשימים של העיר – קלטה העין מרחוק את הבוהק המהפנט מראש מגדל תחנת הכוח של אשלים. בפער של אלפיים שנים ויותר הסקרנות משכה אותנו למגדל הזה כמו עש לפנס רחוב בודד באמצע הלילה.
נפרדנו מהנבטים וחזרנו לכביש 40 עד לצומת טללים בה פנינו בזהירות שמאלה לעבר המגדל. כשמתקרבים קשה שלא להתרשם מהממדים והעוצמה של המתחם הזה. מתחם, שהמגדל הוא רק חלק ממנו מכיוון שבמקום יש לא אחת אלא ארבע תחנות כוח סולריות.
אלפי מראות נעות בתיאום מושלם כדי לרכז את קרני השמש בראש המגדל ושם הטמפ' הגבוהה הופכת מים לקיטור (שנפחו כידוע רב מאד ביחס למים במצב נוזלי) המוזרם לטורבינה המייצרת חשמל.
לידו ישנם עוד שני מתחמים גדולים של פנאלים פוטווולטאיים – מה זה מתחמים? שדות! וביניהם שדה נוסף – של שקתות ארוכות שבהן קרני השמש מרוכזות לתוך שמן שמצידו חם מספיק כדי ליצור קיטור – טורבינה וכל השאר. כשאנו הגענו לשם בסוף היום, ממש דקות לפני שהשמש סגרה את העסק – זה היה מרתק לראות את כל המרחב הזה עושה RESET ונע את כל המהלך בציפייה לזריחה של מחרת.
אנרגיה של העולם החדש המופקת מ-100% אנרגיית השמש.
חזרה לגיאומטרי וה-WAZE מספרת לנו על כשעה וארבעים כדי להגיע הביתה. בציר הקבוע של כביש 40, סובב באר שבע ומשם על כביש 6 צפונה למרכז. 170 קילומטרים של כבישים מהירים בשעת ערב מוקדמת. תענוג. הצצה מהירה ברמת הטעינה – אין בעיה. נגיע בכיף בלי עצירה, עם מזגן על 22 מעלות, פודקאסט מעניין במערכת השמע ונסגור מסע של יותר מ-400 קילומטרים ומעל ל-2000 שנים בזמן.
התרעות פיקוד העורף