גמילה מאופיואידים - מהפכה רפואית אך לא בישראל

מדי שנה, עשרות אלפי ישראלים מוצאים עצמם במלכוד זה. הם מתחילים בתרופת כאבים תמימה, ובהדרגה גולשים למעגל של תלות והתמכרות שקשה להשתחרר ממנה. הסטטיסטיקות המדאיגות מראות כי מספר המשתמשים באופיואידים בישראל הולך וגדל, תופעה הגורמת נזק בריאותי, חברתי וכלכלי עצום.

ד״ר וייסמן הבחין כי חלק מהחולים לאחר טיפול ממושך בכאב המבוסס על אופיאטים, פיתחו תלות קשה בתרופות. הוא הבין שהבעיה איננה רק פסיכולוגית, אלא בעיקרה נוירולוגית - הפרעה במערכת העצבים הדורשת התערבות מדויקת.

הטיפול מתבצע תחת סדציה עמוקה ובמשך זמן קצר יחסית. באמצעות תרופת נלטרקסון, הרופאים חוסמים את קולטני האופיואידים במוח, מאפסים למעשה את ההתמכרות, ומאפשרים למערכת העצבים לשוב ולתפקד באופן טבעי. המטופל משתחרר תוך 36 שעות, חופשי מהתלות וחסום להשפעת חומרים אופיאטים.

הקולטנים האופיואידיים - שהם למעשה "השערים" הביולוגיים המקבלים את החומרים הממכרים - מתחילים להשתנות ולהתרבות. בתהליך הדרגתי, הם הופכים יותר "תאבי" חומר, דורשים כמויות גדולות יותר של אופיואידים כדי לספק את אותה תחושה ראשונית. זהו למעשה המנגנון הביולוגי מאחורי התפתחות הסבילות וההתמכרות.

הטכנולוגיה מאפשרת חסימה מלאה של קולטני האופיואידים תוך שמירה על פונקציונליות נורמלית של מערכת העצבים. המשמעות היא שהגוף למעשה "מאתחל מחדש" את המנגנון הביולוגי שנפגע במהלך ההתמכרות והחולה משתחרר לביתו כאשר הוא חופשי מהתלות וחסום לכל השפעה של חומרים אופיאטים. ברגע שחוסמים את קולטני האופיואידים, אין למטופל את הדחף הביולוגי שמופיע לאחר כל טיפול גמילה מסורתי אחר.

מפאת חוסר שיתוף פעולה מול הרשויות הממשלתיות, החל וייסמן לבצע את הטיפול הרפואי במדינות אחרות בעולם, ללמד ולהפיץ את הידע בקהילה הרפואית הבינלאומית. במדינות אלה הוא מצא הכרה וגישה פתוחה יותר לחדשנות הרפואית שלו, תוך שהוא מעביר ידע לרופאים, בתי חולים ומרכזי מחקר.

הטיפול המוצע על ידי ד״ר וייסמן מציב אתגר מהותי לתפיסות המסורתיות בטיפול בהתמכרויות. במקום להתמקד בטיפול תסמיני, הוא מציע התערבות שורשית הפועלת ברמה הנוירולוגית. המשמעות חורגת מעבר לגמילה פיזית - מדובר בהחזרת האדם לתפקוד מיטבי ואיכות חיים טובה.

למרות המכשולים הביורוקרטיים והספקנות המקצועית, וייסמן ממשיך להאמין בחזון שלו. כל מטופל שמשתחרר נקי מהתמכרות הוא הוכחה נוספת לפוטנציאל המדעי של השיטה. בעוד שמערכת הבריאות הישראלית עדיין מתלבטת, מטופלים רבים ברחבי העולם כבר מצאו תקווה חדשה.

העתיד של טיפול ההתמכרויות טמון ביכולת לראות מעבר למוסכמות, לחשוב מחוץ לקופסה ולהתמקד בפתרונות מדעיים מדויקים. ד"ר וייסמן הוכיח שזה אפשרי - כעת נותר רק לקוות שמערכת הבריאות הישראלית תשכיל להבין את המהפכה העומדת בפניה, ויפה שעה אחת קודם.