מדינת ישראל נמצאת כיום ביום ה-620 למלחמה, כאשר השבוע האחרון הביא עמו פתיחת חזית נוספת מול איראן. המציאות הביטחונית החדה השפיעה באופן דרמטי על התנהגות הצרכנים בישראל, ויצרה דפוסי קנייה ייחודיים שמשקפים את מצב הרוח הקולקטיבי ואת החששות הכלכליים של האוכלוסייה.
בניגוד לתקופות קודמות של משבר - כמו מגפת הקורונה או תחילת מלחמת "חרבות ברזל" - השבוע האחרון מציג תמונה מורכבת יותר: רשתות השיווק למדו מהעבר ונמנעו מהעלאות מחירים דרמטיות, אך בו זמנית נוצרו פערי מחירים חריגים במוצרים ספציפיים שמעידים על לחצי ביקוש וחוסרי היצע מקומיים.
כדי לקבל תמונה מדויקת של השפעת המלחמה על המחירים, ביצענו מחקר מקיף שכלל מעקב אחר סל של 260 מוצרים שונים בשש רשתות שיווק מרכזיות. המוצרים נבחרו כך שייצגו את הקטגוריות העיקריות שצורכים משקי הבית הישראליים: מזון טרי, מוצרי מזווה, מוצרי היגיינה וטיפוח, מוצרי תינוקות ועוד.
הסקר נערך בשני מועדים קריטיים: יום לפני פתיחת החזית מול איראן, ושבוע לאחר מכן. זה אפשר לנו לקבל תמונת מצב מדויקת של השפעת אי הוודאות על המחירים בזמן אמת.
התוצאות: עלייה מתונה בסל הכללי עם חריגים דרמטיים
המגמה הכללית: זהירות מתוך למידה
הממצא המרכזי מהמחקר הוא שרשתות השיווק הפגינו איפוק יחסי השבוע. הסל הכללי עלה בין 0.63%-2.09% ברוב הרשתות, כאשר רמי לוי רשמה את העלייה הגבוהה ביותר (2.09%) וקרפור אף הורידה מחירים בממוצע (-0.83%).
תוצאות אלו מעידות על שינוי משמעותי ביחס לתקופות משבר קודמות, כאשר רשתות השיווק נמנעו מניצול המצב לרווחים קצרי טווח.
החריגים: כשהפאניקה פוגשת את המציאות
למרות המגמה הכללית המתונה, נרשמו עליות מחירים חריגות במוצרים ספציפיים, שמשקפות שילוב של גורמים לוגיסטיים, פסיכולוגיים וכלכליים:
המחקר חושף תמונה מורכבת של צרכן שמושפע מגורמים רגשיים לא פחות מאשר מגורמים כלכליים. הזינוקים במחירי הירקות הטריים, למשל, משקפים לא רק בעיות לוגיסטיות אלא גם דפוסי קנייה שמונעים מחשש ממחסור.
סגירת מרכזי הבילוי והגבלת התנועה יצרו העברת תקציבים מבילוי וטיולים לצריכה ביתית. תופעה זו באה לידי ביטוי בעלייה בקטגוריות כמו:
בניגוד לתקופת הקורונה ולשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", השבוע האחרון מראה בגרות רבה יותר של שוק הקמעונאות הישראלי. רשתות השיווק למדו כי העלאות מחירים דרמטיות בעתות משבר גוררות ביקורת ציבורית ורגולטורית, ולכן בחרו באסטרטגיה זהירה יותר.
יחד עם זאת, השפעת המלחמה המתמשכת יוצרת דפוס התנהגות צרכנית חדש: צרכנים שמתאימים את עצמם למציאות של אי וודאות מתמשכת, אך עדיין רגישים לזעזועים חדים.
על המשפחה הישראלית: העלייה המתונה בסל הכללי משמעותה תוספת עלות של כמה עשרות שקלים לחודש למשפחה ממוצעת. אולם המוצרים החריגים יוצרים לחץ כלכלי חד יותר על משפחות שתלויות במוצרים הספציפיים שעלו במחיר.
על הכלכלה הישראלית: המחקר מעיד על עמידות יחסית של שוק הקמעונאות בישראל מול זעזועים חיצוניים. יחד עם זאת, הוא מדגיש את הרגישות של קטגוריות מוצרים מסוימות להפרעות לוגיסטיות ולחצי ביקוש.
המחקר חושף תמונה מורכבת של שוק צרכנות שמפגין בגרות וביקורתיות, אך עדיין רגיש לתנודות חדות במוצרים מסוימים. הצרכן הישראלי של 2025 הוא צרכן מנוסה יותר, שעבר כבר מספר משברים וילמד להתמודד עם אי וודאות, אך עדיין מושפע מהיבטים רגשיים בהחלטות הקנייה שלו.
העתיד יראה האם הדפוסים שנצפו השבוע יתמיינו לכלל חדש של התנהגות צרכנית במציאות של חוסר יציבות מתמשך, או שמדובר בתגובה זמנית לזעזוע חד. מה שברור הוא שהמלחמה לא רק משנה את המפה הגיאופוליטיקה - היא גם מעצבת מחדש את ההתנהגות הכלכלית והצרכנית של החברה הישראלית.
התרעות פיקוד העורף