לעומת המגמה הכללית, חלק מהפירות דווקא הוזלו. המנגו הטרי ירד בממוצע ב־27.2%, מ־9.9 שקלים לק"ג ל־7.9 שקלים, תוך שמירה על פערי מחירים דרמטיים - עד 16.9 שקל ברשתות יקרות. מחיר ענבים ירוקים ירד ב־26.3%, ושל האבטיח האישי הוזל ב־22.6%.
הוזלות אלו מעלות שאלות על מנגנוני התמחור בשוק הפירות. נראה כי פירות שנתפסו כפרימיום הפכו נגישים יותר, בעוד פירות בסיסיים הלכו והתייקרו.
האבוקדו, למרות התייקרות של 18.8%, שומר על מעמד מוביל בשווי של 1.2־1.5 מיליארד שקל. כ־60% מהיבול השנתי של 250 אלף טון מיועד ליצוא, בעיקר לאירופה, מה שמשפיע על זמינותו ומחירו בשוק המקומי.
רוב הפירות הנצרכים בישראל מיוצרים מקומית, אך עם תלות גוברת ביבוא לאיזון מחירים ועונות. האבטיח והבננה מיוצרים כמעט כולם מקומית, עם יבולים של 140 אלף ו־200 אלף טון בהתאמה. הקיווי, לעומת זאת, מיובא במידה רבה מצ'ילה ומניו זילנד.
עלויות השינוע, הטיפול ושרשרת האספקה הארוכה יוצרות פערים דרמטיים בין המחיר החקלאי למחיר הסופי. במקרים רבים הפער מגיע ל־100%־300%, ועלויות תיווך, אחסון וקמעונאות הן החלק הגדול של העלות לצרכן.
פערים אלה מעידים על בעיות מהותיות בשרשרת ההפצה, על ריבוי מתווכים, וכנראה גם על היעדר פיקוח אפקטיבי על מוצרי יסוד. צרכנים המשווים מחירים יכולים לחסוך עשרות ומאות שקלים בחודש, אך רבים אינם מודעים לפערים הקיצוניים.
משפחה ממוצעת בישראל מוציאה כ־800־1,200 שקל בחודש על פירות וירקות. ההתייקרויות הנוכחיות מעמיקות את הפער החברתי - משפחות בעלות הכנסה גבוהה ממשיכות לצרוך פירות ללא הגבלה, בעוד משפחות בעלות הכנסה נמוכה או בינונית נאלצות לצמצם משמעותית.
מספר גורמים מסבירים את ההתייקרויות החריגות: מזג האוויר הקיצוני בשנה החולפת ומיעוט הגשמים פגע ביבולים, בעיקר באבוקדו ובפירות הדרום. עלויות התשומות החקלאיות - דשנים, חשמל להשקיה ודלק - עלו אף הם. המלחמה בעזה והמתיחות הביטחונית השפיעו על זמינות כוח האדם החקלאי, בעיקר ביישובי הדרום. רבים מהעובדים הזרים עזבו או לא הגיעו, מה שהעלה את עלויות הקטיף והטיפול.
בנוסף על כך, עלויות השינוע והלוגיסטיקה עלו בעקבות מחירי הדלק, ושרשרת האספקה הארוכה - מחקלאי לסיטונאי ועד לקמעונאי - יוצרת הזדמנויות רבות להעלאת מחירים.
התחזיות לעונת הקיץ והסתיו מעורבות. מצד אחד, סיום המלחמה עשוי לייצב את כוח האדם החקלאי. מצד שני, משבר האקלים צפוי להחמיר את התנאים לגידול פירות. הפתרונות כוללים רפורמה בשרשרת ההפצה, עידוד תחרות בין רשתות השיווק וייעול השימוש במים ובתשומות חקלאיות. ללא צעדים אלה, פירות הקיץ עלולים להפוך למוצרי יוקרה.
המציאות הכלכלית הנוכחית הפכה את הפירות ממוצרי יסוד לבחירה כלכלית מודעת. צרכנים חכמים – אלה שיתאמצו – יוכלו לשמור על תזונה בריאה ומגוונת גם במציאות המחירים הקשה.
התרעות פיקוד העורף