מלחמת עולם בעיר התוססת בדרום: רמי לוי שבר את השוק

הקרבות באופקים מגיעים לפער של 666% מי הרשת הזולה בעיר?

בעוד מדינת ישראל מתמודדת עם יוקר מחיה מתמשך, ומלחמות המחירים הופכות להיות חלק בלתי נפרד מהנוף הקמעונאי בפריפריה, יש ערים שבהן המאבק הזה מקבל גוון עמוק יותר: כזה המשולב באתגר חברתי, כלכלי ולאומי. אופקים היא דוגמה מובהקת לכך – עיר שמצאה את עצמה בלב ליבה של מלחמת חרבות ברזל, חוותה טרגדיה בלתי נתפסת, אך גם מתייצבת אט אט על רגליה ומנסה להבטיח את שגרתה, איכות חייה ועתיד תושביה.

העיר שלא נשברת – אלא צומחת

ביום השחור ההוא, ה־7 באוקטובר 2023, הותקפה אופקים באכזריות, והותירה אחריה קרוב לחמישים קורבנות. משפחות נעקרו מבתיהן, עסקים נסגרו, והעיר הפכה לעיר רפאים למשך תקופה. אך כמו עוף החול, אופקים מתחילה לתפוס תנופה. לצד פצעי העבר, פורחים עסקים חדשים, מתחילים מיזמים קהילתיים, ותושבים משדרים אמונה שאפשר אחרת.

כיום מתגוררים בעיר כ־40,000 תושבים, מספר שאמנם קטן פי עשר מתל אביב, אך תרבות החיים בה נבדלת לחלוטין. מדובר בפסיפס אנושי ייחודי: כשליש מהתושבים משתייכים למגזר החרדי, כחמישית הם עולים ותיקים מחבר העמים ומאתיופיה, והיסודות ההיסטוריים של העיר נטועים בעלייה מצפון אפריקה בשנות החמישים. העיר משלבת בתוכה שורשיות מזרחית, מסורת יהודית ענפה וחום אנושי שלא ניתן להתעלם ממנו.

ההכנסה הממוצעת בעיר נמוכה בכ־30% מהממוצע הארצי, והדבר בא לידי ביטוי בדפוסי הצריכה. תושבי אופקים נאלצים לנהל משקי בית תוך הקפדה קיצונית על התקציב. בעוד שצריכת מוצרי מזון ושירותי קיום בסיסיים גבוהה, הצריכה בתחומים כמו תרבות, פנאי ותחבורה נותרת נמוכה מאוד.

סקר מיוחד: באופקים נלחמים ביוקר המחיה – אבל יש מקום לדאגה

המכון לחקר הקמעונאות ביצע סקר מחירים מקיף בעיר אופקים בתאריך 4 באוגוסט 2025. הסקר כלל 99 מוצרים שכיחים שנמצאים בסלי הקנייה של כל משפחה. הסקר בוצע באמצעות מערכת פרייסז וכלל שבע רשתות שונות הפועלות בעיר, מהן בעלות סניפים גדולים ועד חנויות קטנות בעלות אופי אורבני־שכונתי.

הממצאים היו חד-משמעיים: רשת רמי לוי, שהגיעה לאופקים רק לאחרונה, כבשה את המקום הראשון עם הסל הזול ביותר – 1,221 שקלים. מיד אחריה, בפער מזערי של פחות מ־13 שקלים בלבד, ניצבת רשת מחסני השוק, שכבר שנים נחשבת לרשת הבית של הדרום. שפע ברכת השם, שצפויה לסגור את סניפה בעיר בקרוב, עדיין מנסה להיאבק על מקומה ונמצאת במקום השלישי.

בהמשך הרשימה ניצבות רשתות כמו ויקטורי, שופרסל דיל, סופר ספיר, ובר כל טוב. הפער בין הסל הזול ביותר לסל היקר ביותר עומד על 178 שקלים – או יותר מ־14.5%. מדובר בפער משמעותי עבור משפחה ממוצעת, בטח כשמדובר באוכלוסייה שמתמודדת עם אתגרים כלכליים מוחשיים.

אך לא רק הסל הכללי מעורר תשומת לב, אלא גם ובעיקר הפערים בין מחירי פריטים בודדים. המכון גילה פערים מקוממים, חלקם בלתי נתפסים. כך למשל, מחיר עגבנייה יכול להתחיל מ־90 אגורות לקילוגרם ברשת ויקטורי – ולטפס עד 6.90 שקלים באותה העיר, ברשת סופר ספיר. מדובר בפער של 666%.

טירוף המחירים – עגבנייה ב־0.90 שקלים או ב־6.90? גזר, בצל וחצילים בשיא הפערים

הסקר חשף פערים דמיוניים בין רשת לרשת במוצרי יסוד. הנה רק חלק מהדוגמאות הבולטות

הכניסה של רמי לוי והמהפכה המקומית: כשהתחרות הופכת לתרבות צרכנית

כניסתה של רשת רמי לוי לעיר לפני כחודשיים חוללה מהפכה. לא רק שהיא הובילה לירידת מחירים בכל הקטגוריות, אלא שהנוכחות שלה שינתה את כללי המשחק. מחסני השוק, שהחזיקה זמן רב בתואר הזולה בעיר, החלה להרגיש את הלחץ. הסניפים מציגים מבצעים תחרותיים יותר, השירות משודרג, והצרכן המקומי – שמודע יותר מתמיד – יודע להצביע עם הארנק.

בשבועות הקרובים צפויה להצטרף למאבק גם קרפור, הרשת הצרפתית שהחלה להתבסס בישראל. הסניף באופקים יעבור מתיחת פנים וישנה את פניו למודל עדכני עם סטנדרטים אירופיים. זהו מהלך שעשוי להטות מחדש את מאזן התחרות בעיר. עם זאת, נדרשת כאן אחריות ממשלתית ומקומית להבטיח שתחרות אמיתית תישמר לאורך זמן ולא תיעלם עם סגירת סניפים.

אופקים היא לא עיר שוליים, אלא מיקרוקוסמוס של מאבק ישראלי

המאבק באופקים הוא הרבה מעבר לשורת מחירים על מדף הירקות. זהו מאבק על כבוד, קיום וצדק צרכני בפריפריה הישראלית. הסיפור של אופקים הוא סיפורם של מאות אלפי ישראלים שחיים מחוץ לגבולות גוש דן, אך מגיעה להם אותה רמת שירות, תחרות ומחירים.

הנתונים שפורסמו בכתבה הם חלק ממחקר רחב של המכון לחקר הקמעונאות, שנועד לשקף את מצב השוק ולהעלות למודעות הציבורית את הפערים שקיימים גם בתוך עיר אחת. כעת, עם פתיחת השוק לשחקנים חדשים ותחילתה של תחרות אמיתית, נותר רק לראות האם התושבים ירוויחו מכך לאורך זמן – והאם מדינת ישראל תדע לשמר את ההישג ולא לתת לו להתמסמס.

בפעם הבאה שאתם נוסעים דרומה, זכרו שאופקים היא לא רק יעד גיאוגרפי – היא מראה. והיא משקפת לנו איך נראית תחרות צרכנית כשיש בה נשמה.