שוק הוויטמינים ותוספי המזון בישראל מוערך ב־1.5 מיליארד שקל בשנה. למה “מוערך"? כי הסטטיסטיקה הזאת אינה כוללת הזמנות אונליין, שתופסות חלק הולך וגדל בקרב המשתמשים, בעיקר הצעירים שבהם.
כלל הוויטמינים ותוספי המזון נצרכים היום בגלולות, קפסולות, טבליות, קפליות, וכל השמות המוכרים לנו מעולם התרופות, מתרופות שנמכרות לנו OTC (“מעל הדלפק"), כמו כאלה שמיועדות להפחתת חום וכאבים למשל ואינן דורשות מרשם רופא - ועד לתרופות מרשם שניתנות על ידי רופאים ומסופקות על ידי הרוקחים.
אם לפני שנות דור התפיסה הייתה שמוטב שוויטמינים ותוספי מזון ייראו כמו תרופות כדי להגביר את האמינות שלהם ולשוות להם חזות “רפואית", הרי שהטרנד השתנה מן הקצה אל הקצה, בעיקר אצל הדור הצעיר.
מצד אחד עלתה פלאים המודעות לכך שלא תמיד די בתזונה מאוזנת כדי לספק את כל צורכי הגוף, כשבמקביל חלה עלייה גם בשימוש בתרופות טבעיות לטיפול, למשל בהפרעות שינה או למטרות הרגעה.
מול המודעות העולה פשט לו טרנד של יחס שלילי (מוצדק או לא, לא ניכנס לדיון הזה עכשיו) לחברות התרופות. הלך הרוח הזה זכה לרוח גבית בתקופת הקורונה, שסדקה את האמון בין הציבור למערכת הרפואית הממוסדת, וכן מהתבטאויות של לא מעט גורמים בממשל טראמפ נגד אותן חברות.
גם אם הוא לא מגדיר זאת במפורש, אל הסדק הנפער הזה מנסה להיכנס, בינתיים בהצלחה, דור סולטן, מנכ"ל My Patch, חברה ישראלית שמפתחת, מייצרת ומשווקת ויטמינים ותוספי מזון דרך מדבקות.
רוח הזמן
לא תשמעו מסולטן מילה אחת רעה על תעשיית הפרמצבטיקה וגם לא על הגורמים הוותיקים הפועלים בשוק הוויטמינים ותוספי המזון, אבל גם הוא יודע שמקדם המכירות הטוב ביותר שלו היא רוח הזמן.
טכנולוגיה של החדרה טרנסדרמלית (דרך העור) של חומרים לגוף אינה זרה לציבור ואף אינה חדשה. לא רק שמשחות וקרמים, מטיפוח ועד לטיפול בדלקות וכאבים לדוגמה, קיימים זה עשרות רבות של שנים, גם מדבקות רוויות בחומרים פעילים שמשתחררים אט־אט לגוף אינן חדשות בנוף. אלא שעד כה הן שימשו בעיקר בעולם התרופות, או למשל בקרב מי שניסו להיגמל מעישון.
מיי פאץ' בעצם לא המציאה כלום, אלא לקחה טכנולוגיה מוכרת ושכללה אותה במחלקת הייצור - וארזה אותה מחדש במחלקת השיווק: לא עוד ברזל לאנמיים או אבץ לנשים בהיריון, אלא חומרים לשיפור האנרגיה לספורטאים, תוספים טבעיים למי שמבקשים לישון טוב יותר בלילה ועוד התוויות שמתכתבות עם טרנד הוולנס.
בזכות הקורונה
סולטן אינו איש רפואה. הוא בעל תואר במשפטים עם התמחות במיסוי ובעל תואר שני בניהול. גם הרזומה המקצועי שלו לא בישר על כניסה לתחום. את דרכו בעולם העסקים החל עם חברה משלו שהקים ביחד עם קבוצת נוקס (קבוצה של מסעדנים שבניהולה מסעדות וברים המעסיקים כ־450 עובדים), ובה נותר שותף לא פעיל עד היום. אחר כך בילה תקופה קצרה בענף האנרגיה הסולארית בתור סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת סול גלובל גרופ (בהובלת השר לשעבר סילבן שלום).
את התחום גילה כשמילא תפקיד של סמנכ"ל שיווק גלובלי בחברת GENOMICS AID הסינגפורית־ישראלית, שהקימה כמעט בן לילה רשת של מעבדות קורונה בתקופות הסגרים, הן בישראל והן ברחבי העולם.
“אני לא מתכוון לבדיקות הרגילות, אלה שרכשו ברשתות הפארם, אלא למעבדות עבור קופות החולים", הוא מסביר. “השתלטנו על שוק המעבדות. מגיע צוות מסין ומקים את הכל מאפס למאה. שם בעצם נכנסתי לעולם הרפואה. הבנתי את הלוגיסטיקה, איך מייבאים לישראל מוצרים מהתחום, וגם איך מנהלים חברה עם מחזורים של מאות מיליוני דולרים".
AID CANN היא למעשה מכלול של כל החברות שהיו בעברן תחת חברת הקנאביס הרפואי יוניבו, אבל עם מינויו למנכ"ל, בדיוק לפני שנה, לאחר שנים של עבודה משותפת לצד יו"ר הקבוצה, הודיעה החברה שהיא מאמינה שמדובר בצעד ראשון למימוש חזון הפחתת הפעילות בתחום הקנאביס בשוק הישראלי.
במקום זאת החליטה קבוצת החברות להתמקד בפיתוח של מוצרים ושירותים בתחום הרפואי, עם פנים לשוק הגלובלי. הכוונה אינה לפיתוחים רפואיים פר־אקסלנס, אלא בעיקר בתחומים של דיאגנוסטיקה, וולנס ועוד.
סולטן: “אני בא מעולמות של אנשים, אוהב לחבר להם מוצרים, לדבר. אני בא מעולמות של תרבות ועיצוב - לכן היה לי ברור שאני רוצה לעשות משהו בתחום הוולנס".
אמר ועשה: מבחינת סולטן הוא לא מייצר פתרונות בתחום הוויטמינים ותוספי המזון, אלא מה שהוא מגדיר כ"אופנה לבישה בתחום הוולנס". ביטוי טוב לכך הוא אולי בקטגוריה שנקראת FIX, כלומר מדבקות ייעודיות עם חומרים פעילים למענה מהיר וממוקד, למשל בכאבי שרירים. מצד אחד מדובר בטיפול בבעיה פיזיולוגית. מצד אחר זו יכולה להיות גם התנעה לשיחה בין שני רצים בפארק, כשאחד מגיב למדבקה של האחר או האחרת. בקצב הזה עוד ייווצרו זוגות שהקשר ביניהם התחיל כשרצו עם אותה המדבקה.
הראשון בציון
בישראל יש כמה שחקנים חזקים וותיקים בתחום הייצור וההפצה של ויטמינים ותוספי מזון. מבחינתם My Patch פועלת מתחת לרדאר ועוד לא מתחרה בהם בגלוי ברשתות הפארם וחנויות הטבע, אלא משווקת את מוצריה בשיווק רשתי ישיר.
המטרה אינה רק שהמשתמשים יידעו טוב יותר מה הם מכניסים, לגוף אלא גם מה מצב הספיגה במערכות הרלוונטיות, איזה אחוז מהחומר שאמור להיות מועבר אל הגוף כבר נספג ברקמות, ואולי גם קישור בינו לבין השפעה על מדדים פיזיולוגיים שונים. “אנחנו עושים כבר לא מעט טסטים", הוא מוכן להסגיר בשלב הזה - ואני כבר מדמיין שעון ספורט שמראה מלבד מרחק ודופק גם את מידת הספיגה של חומר מהמדבקה, שהודבקה למשל על הרגל במטרה להקל על מתיחה בשריר הירך האחורי.
העתיד כבר בפנים
למעשה יש כאן חיבור כמעט עתידני בין צורך פיזיולוגי שפוגש צורך נפשי ויוצר טרנד. הטרנד הזה מחפש טכנולוגיה - וכל זה קורה בתחום שפעם נשלט על ידי בעלי מקצוע: רופאים, רוקחים, תזונאים ויצרני ויטמינים ותוספי מזון, שפעלו באופן דומה ליצרני התרופות.
את ייצור התרופות משאירה My Patch למקצוענים. בכל השאר היא מתכוונת לשנות את סגנון החיים שלנו. בפרסומים שלה נראים אנשים צעירים וספורטיביים שהמדבקה על האמה או על הגב מתכתבת עם ה"לולו למון" שלהם, ובקרוב גם עם האייפון והשעון החכם, שבהם יוכלו להתעדכן בנעשה בגופם בעודם לוגמים משקה מאצ'ה בבית הקפה הטרנדי שבו החליטו להשיב קצת נוזלים לגוף אחרי האימון.
My Patch לפיכך היא גם הבעלים של מפעל ייצור, אבל הרבה יותר מכך – של רעיון, של גישה חדשה לתחום, שבמשך שנים רבות חסה בצילה של תעשייה שמרנית. לא רחוק היום שבו נדע האם היא הצליחה לחולל מהפכה, שיכולה להיות שווה רק בשלב הראשון שלה מאות מיליוני שקלים.
התרעות פיקוד העורף