אלא שסקר מחירים רחב שערכנו בין רשתות המזון הקמעונאיות מעלה שאלה מטרידה: אם הסל כבר פורסם, המוצרים ידועים והזרקור הציבורי הופנה אליהם, מדוע בפועל לא נפתחה מלחמת מחירים אמיתית? איך ייתכן שפערי המחיר עדיין מגיעים לכמעט 17% בסל כולו, ופערים של 100% ואף יותר במוצרים בודדים?
כלומר, אחד מכל ארבעה מוצרים בסל פשוט לא היה זמין בכל הרשתות. חלק מהרשתות מציגות זמינות כמעט מלאה, אך ככל שמרחיבים את הבדיקה לסניפים נוספים, אזורים שונים ושעות שונות, שיעור הזמינות בפועל עלול לצנוח אף לכ־54%. סל שאינו זמין במלואו אינו סל אחיד, וסל שאינו אחיד אינו מאפשר השוואה אמיתית. כבר כאן מתרסקת אחת מהנחות היסוד של היוזמה.
אם משרד הכלכלה מבקש שהסל יהפוך לכלי אפקטיבי ולא רק לכותרת, יהיה צורך לא רק בפרסום רשימת מוצרים, אלא גם באכיפה, בדרישות זמינות, ובבחינה אמיתית של המחיר הכולל, לא של מבצע כזה או אחר. עד אז, הצרכן הישראלי ימשיך לשלם ביוקר, גם כשהסל כבר על השולחן.
התרעות פיקוד העורף