בין אם מדובר ב־תאונת אופנוע, פגיעת הולך רגל, תאונת אוטובוס, תאונת קורקינט או אפילו תאונה עצמית – החוק בישראל מעניק לנפגעים זכויות לפיצוי על נזקי גוף, אך מימוש הזכויות תלוי בפרטים רבים.
למרות העיקרון הבסיסי של החוק, בפועל הדרך לקבלת הפיצוי אינה פשוטה, והיא מושפעת מהיקף הפגיעה, מהתיעוד הרפואי ומהאופן שבו מוגשת התביעה לחברת הביטוח.
המשמעות היא שגם נהג, נוסע, רוכב אופנוע, משתמש קורקינט או הולך רגל שנפגע – זכאי לפיצוי, כל עוד מתקיים קשר בין התאונה לבין הנזק הרפואי שנגרם.
עם זאת, גובה הפיצוי אינו קבוע מראש, והוא משתנה בהתאם לנסיבות האישיות של כל נפגע.
תאונות דרכים – בין אם מדובר בתאונת אופנוע, תאונת אוטובוס, תאונת קורקינט, פגיעת הולך רגל או תאונה עצמית – עלולות לגרום לנזקי גוף משמעותיים, פיזיים ונפשיים כאחד.
הזכאות לפיצוי קיימת כמעט בכל מקרה, אך גובה הפיצוי תלוי בפרטים הקטנים: תיעוד רפואי, קביעת נכות, השפעה תפקודית ולעיתים גם הכרה בנזק נפשי כמו פוסט טראומה לאחר תאונה.
הבנה מוקדמת של הזכויות וניהול נכון של התביעה יכולים להיות ההבדל בין פיצוי חלקי לבין מיצוי מלא של הזכויות שמגיעות על פי חוק.