סקר של המכון לחקר הקמעונאות ב-9 רשתות הפונות לציבור החרדי, על בסיס 87 מוצרים זהים ומובילים בסל הקניות, חושף פער של כמעט 244 שקל בין הרשת הזולה ליקרה. מאחורי המספרים מסתתר שוק צרכני גדול, צעיר ומשפחתי, שבו הכשרות היא תנאי בסיס, אך המחיר, המבצעים והמותגים הופכים לזירת תחרות מרכזית
במשך שנים תואר הצרכן החרדי בנוסחה פשוטה: משפחה גדולה, סל מזון כבד, רגישות גבוהה לכשרות ונאמנות לרשתות ולמוצרים המותאמים לקהילה. אלא שהמציאות הקמעונאית של 2026 מורכבת יותר. הכשרות נותרה תנאי יסוד שאינו נתון למשא ומתן, אך לאחר שהמוצר עובר את סף הכשרות, מתחיל מאבק צרכני מוכר: מחיר, מבצע, גודל אריזה, נאמנות מותג והעדפות הילדים.
לפי שנתון החברה החרדית בישראל 2025 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המבוסס בין היתר על נתוני הלמ"ס, האוכלוסייה החרדית מנתה בסוף 2025 כ-1.45 מיליון נפש, 14.3% מאוכלוסיית המדינה, כאשר 57% ממנה מתחת לגיל 20 ושיעור הפריון עמד על כ-6.5 ילדים לאישה. במשק בית חרדי מתגוררות בממוצע 5.1 נפשות, לעומת 2.8 במשק בית יהודי לא חרדי, וההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו עמדה על 14,816 שקל מול הוצאת תצרוכת של 15,190 שקל. כל שקל על המדף מקבל אפוא משקל אחר במשפחה גדולה וצעירה כזו.
הדירוג מלמד גם על פערים פנימיים: בין אושר עד ליש חסד כ-69 שקל, בין אושר עד לשפע ברכת השם כ-135 שקל, ובין אושר עד למעיין 2000 כמעט 244 שקל.
הרכב 87 המוצרים בסקר מדגים זאת: הרוב המכריע שייך למותגים לאומיים מוכרים, בהם שטראוס וקבוצת מותגיה, תנובה, אסם נסטלה, יוניליוור, טמפו, סנו וקימברלי קלארק. עצם נוכחותם אינה מוכיחה לבדה מעבר נאמנות ממותגים מגזריים ללאומיים, שכן הסל נבנה מראש לצורך השוואה, אך היא ממחישה עד כמה עמוקה החפיפה בין עולם הצריכה הכללי לחרדי. היצרן כבר אינו מתחרה רק על הכניסה למדף החרדי, אלא על אמון, טעם, מחיר ונראות.
כאן בולטת קטגוריית הדגים הקפואים: פילה סלמון קפוא נסקר בפער של כ-45 שקל בין הרשתות, ופילה נוסף בפער של כ-18 שקל, השפעה ישירה ומהותית על החשבון. גם חטיפים, ניקיון, חיתולים וטואלטיקה הציגו פערים ניכרים, קטגוריות שתדירות הקנייה בהן הופכת פער קטן להוצאה מצטברת גדולה עבור משפחה גדולה.
התרעות פיקוד העורף