מבחינת הצרכן, התמונה מורכבת יותר. מדד ללא שינוי אינו אומר שהמחירים לא עלו, אלא שההתייקרויות בסעיפים מסוימים קוזזו בירידות בסעיפים אחרים. בחודש יוני עלו מחירי המזון ב־0.4%, הדיור התייקר ב־0.7%, הבריאות עלתה ב־0.6% ותרבות ובידור התייקרו ב־1%. מנגד, מחירי הירקות והפירות הטריים ירדו ב־5.2%, ההלבשה וההנעלה ירדו ב־2.7%, התחבורה הוזלה ב־0.7% והריהוט והציוד לבית ירדו ב־0.5%.
תמונת המדד ביוני 2026
הנתון המשמעותי ביותר למשקי הבית הוא העלייה של 0.4% בסעיף המזון. סעיף זה כולל בין היתר לחם ודגנים, בשר, עופות, דגים, מוצרי חלב, ביצים, שמנים, ממתקים, משקאות ומזון מעובד.
גם עלייה חודשית שנראית מתונה מצטרפת לרמת מחירים שכבר עלתה בשנים האחרונות. ירידה בקצב האינפלציה אינה מחזירה את המחירים לרמתם הקודמת, אלא מצביעה על כך שהם עולים לאט יותר.
מדוע מחירי הירקות והפירות ירדו?
הירידה של 5.2% בירקות ובפירות הטריים היא משמעותית, אך אינה בהכרח מעידה על שינוי קבוע במחירים. מדובר בקטגוריה תנודתית שמושפעת מעונות השנה, זמינות התוצרת, מועדי הקטיף, מזג האוויר, היקף היבולים, עלויות עבודה ויבוא.
בתחילת עונת הקיץ מגיעים לשווקים ולרשתות פירות עונתיים בכמויות מוגבלות יחסית. האפרסקים, הנקטרינות, הענבים, השזיפים, המלונים ופירות קיץ נוספים נמכרים לעיתים במחירי שיא בשבועות הראשונים של העונה. הצרכן משלם אז גם על הראשוניות, הביקוש הגבוה וההיצע המצומצם.
ככל שהקיץ מתקדם, היבולים גדלים, יותר מגדלים ושטחי חקלאות נכנסים לשיווק, והכמות המוצעת ברשתות עולה. באמצע הקיץ התחרות על המדף מתחזקת, המבצעים מתרחבים והמחירים עשויים לרדת באופן חד ביחס למחירי פתיחת העונה.
לכן, חלק מהירידה ביוני עשוי לשקף מעבר טבעי ממחירי פתיחת העונה לרמות המחירים של אמצע הקיץ. אין פירוש הדבר שכל הפירות והירקות הוזלו ב־5.2%, אלא שהממוצע המשוקלל של הקבוצה ירד.
צרכן שרכש בעיקר מוצרים שהגיעו לשיא ההיצע יכול היה להרגיש הוזלה ממשית. לעומת זאת, מי שרכש פירות מסוימים שנותרו יקרים, תוצרת ארוזה, זנים מיוחדים או מוצרים ברשת יקרה יותר, לא בהכרח הרגיש ירידה דומה.
גם נקודת ההשוואה חשובה. הירידה נמדדת ביחס לחודש הקודם. אם מחירו של פרי עלה בתחילת העונה ולאחר מכן ירד, הוא עדיין עשוי להימכר במחיר גבוה מזה שנרשם בתקופה המקבילה בשנה שעברה.
מה קרה למחירי הבשר והעופות?
מחירי הבשר מושפעים מעלויות יבוא, שערי מטבע, מספוא, הובלה, קירור, שחיטה, כשרות, עבודה ומרווחי שיווק. גם כאשר מחיר חומר הגלם בעולם יורד או השקל מתחזק, ההוזלה אינה תמיד מגיעה מיד לקופה.
חלק מהיבואנים והקמעונאים מחזיקים מלאי שנרכש במחירים קודמים, עובדים על בסיס חוזים ארוכי טווח ונושאים בעלויות לוגיסטיות שאינן משתנות באותו הקצב. לכן, שינויים בשווקים העולמיים עשויים להגיע למדף באיחור, ולעיתים רק באופן חלקי.
כדי לקבוע מה התרחש בפועל במחירי הבשר, העופות והדגים, יש לבחון את תתי־הסעיפים המפורטים ואת מחיריהם של מוצרים זהים לאורך זמן, ולא להסתפק בשינוי הכולל של סעיף המזון.
מדוע הצרכן עדיין מרגיש יוקר מחיה?
הפער משמעותי במיוחד אצל משקי בית בעלי הכנסה נמוכה, שמפנים חלק גדול יותר מהכנסתם למזון ולדיור. עלייה בשני סעיפים בסיסיים אלה מורגשת יותר מירידה במחירי ריהוט, ביגוד או מוצרים שנרכשים בתדירות נמוכה.
המדד מתמתן, הקופה עדיין לוחצת
מדד יוני מציג שתי מגמות מקבילות. מצד אחד, האינפלציה השנתית נחלשת והמדד החודשי נותר ללא שינוי. מצד שני, המזון והדיור המשיכו להתייקר, והירידה בירקות ובפירות הייתה במידה רבה עונתית וקיזזה את העליות האחרות.
לכן, הכותרת הכלכלית היא שמדד המחירים לא עלה. הכותרת הצרכנית היא אחרת: הירקות והפירות הוזלו, אך המזון המשיך להתייקר. בסופו של דבר, הצרכן אינו משלם על המדד הממוצע, אלא על המוצרים שהוא מכניס לעגלה. כל עוד סעיפי המזון הבסיסיים ממשיכים לעלות, תחושת יוקר המחיה תישאר חזקה גם בחודש שבו המדד הכללי עומד במקום.
התרעות פיקוד העורף