השילוב הייחודי הזה, הוא שהפך את הסנטר לאחד ממרכזי הקניות האהובים והייחודיים בישראל. אולם המציאות הכלכלית של השנים האחרונות, ובייחוד כמעט שלוש שנות מלחמה, מטלטלת גם את העסקים הוותיקים ביותר.
"אני לא יודעת אם זה אצל כולם, אם זו התקופה, אם זה בגלל החופש הגדול, אם אנחנו לפני עוד מלחמה, או שפשוט לאנשים אין כסף והם לא קונים, אפילו לא יד שנייה", מספרת אחת השותפות בחנות הווינטג' והיד השנייה "לה-גלריה" שנפתחה לפני כמה חודשים.
החנות מתמחה בפריטי וינטג' איטלקיים, שרובם מיובאים מאיטליה או נמכרים לצד פריטי מעצבים יד שנייה ואמנות מקורית של אחת השותפות. "יד שנייה זו נישה בפני עצמה", היא אומרת, "אני כן רואה שיש הרבה יותר מודעות ליד שנייה. גם הצעירים מחפשים את זה מאוד, והאימהות מלמדות את הבנות שלהן לקנות יד שנייה. הטרנד הזה רק הולך ועולה".
אך לדבריה, גם כשהקניון מתמלא בתקופת החופש הגדול, לא כל תנועה הופכת למכירות. "יש יותר אנשים שנכנסים, אבל יש פה גם הרבה משפחות עם ילדים קטנים, וכשהן מסתובבות עם עגלות וילדים אין להן הרבה סבלנות לעצור ולחפש, כרגע העסקים דיי חלשים".
יתרון נוסף לדבריו הוא ההתמחות בנישה מצומצמת. "זה עסק מאוד ייחודי. מגיעים אלינו מכל הארץ, יש לקוחות מאילת ומהצפון, והרבה מזמינים בטלפון או במשלוחים. אנחנו מחזיקים מידות שאין ברשתות הגדולות, משלוש אקסטרה ועד עשר אקסטרה בחולצות וממידה 48 ועד 96 במכנסיים".
לדבריו, מצבם של העסקים הקטנים מורכב במיוחד מאז תחילת המלחמה, "בשלוש השנים האחרונות המצב פה ממש לא פשוט. אנשים מחליפים חנויות בתדירות מאוד גבוהה". להערכתו, לא מעט עסקים שורדים רק חצי שנה עד שנה לפני שהם סוגרים, "אף אחד לא חסין", הוא אומר, ומציין כי גם חנויות של מותגים ומעצבים נאלצו להיסגר. עם זאת, הוא מזהה דפוס ברור: "בסנטר הולכים יותר מוצרים עממיים במחירים סבירים. ופחות מותגי יוקרה. מי שמוכר במחירים נגישים יכול לשרוד כאן. מי שתוקע מחירים, אין לו סיכוי".
העסקים הקטנים נדחקים הצידה
בעלי עסקים נוספים, שביקשו להישאר בעילום שם, מוסיפים כי המשברים הביטחוניים, ההפגנות במרכז תל אביב, התחבורה הציבורית הבעייתית, וגם הפקקים לצד מחירי החניה הגבוהים שגורמים לבעלי הרכב הפרטיים לוותר מראש, הם חלק מהגורמים שהובילו לירידה חדה במספר המבקרים.
ובכל זאת, בין החנויות ששרדו עשרות שנים, חוזר מוטיב אחד שוב ושוב - הייחודיות. החנות "טיפת שמן", שפועלת כבר 24 שנה, היא אחת מהן.
מדובר בחנות המשלבת שמנים אתריים, קטורות, קריסטלים, ספרי רוח והתפתחות אישית, קלפי טארוט ומוצרים מתחום הרפואה הטבעית שלא ניתן למצוא במקום אחר. "זו חנות לנפש", מגדיר אותה הבעלים, מיקו פנחס. "אנשים באים לכאן כי יש להם שאלות, הם מחפשים תשובות, מחפשים שייכות, מחפשים ייעוד".
למרות שהוא מסכים שהעסקים הקטנים נדחקים הצידה מול הרשתות הגדולות, הוא סבור שדווקא בעולם שבו הכול הופך למהיר, מתועש ואחיד, עדיין יש מקום לעסקים שמציעים חוויה אחרת. "החיים הם לא AI היתרון של חנות עצמאית הוא שהיא מציעה משהו שמותגים גדולים לעולם לא יוכלו למכור. האותנטיות שלה מדברת אל הנפש .מותגים עונים על הצורך להשתייך, אבל כאן זה פונה לאינדיבידואל, לאדם שמחפש את הביטוי האישי שלו".
החנות "תומר פוסטרים" פועלת כבר 46 שנה בדיזנגוף סנטר, בעיקר בזכות התאמה מתמדת לשינויים בשוק. התחום שהיה בשיאו בשנות ה־90 כשחדרי המתבגרים היו מכוסים בכוכבי קולנוע ולהקות, דיי נכחד עם השנים, "פוסטרים לבד כבר לא יכולים להחזיק עסק", מסבירה עובדת בחנות. "זה שאנחנו גם מדפיסים ללקוחות מה שהם רוצים, גם ממסגרים וגם מחזיקים מבחר גדול של תמונות מוכנות, זה מה שנותן לעסק קיום".
לדבריה, דווקא המודל הייחודי של דיזנגוף סנטר, שבו חלק גדול מהחנויות נמצאות בבעלות פרטית, יוצר מערכת יחסים גמישה ומתחשבת יותר עם בעלי העסקים, ומאפשר התאמות בעת הצורך. בניגוד לקניונים רבים אחרים, שבהם בעלי העסקים נדרשים לעמוד בתנאים דרקוניים, בסנטר קיימת לדבריה גישה גמישה יותר, שמקלה על עסקים קטנים להמשיך לפעול גם בתקופות מאתגרות.
"20% עד 30% מהעסקים נסגרים בתוך שנתיים ולא שורדים"
בהתייחסו לטענות על הירידה במספר המבקרים הוא מספק נתונים עדכניים מהשטח, "זה היה נכון בשנתיים-שלוש האחרונות. דווקא מאפריל כמויות הקהל בסנטר טובות. גם בימים רגילים אנחנו חוצים לכיוון 30–32 אלף מבקרים ביום. עכשיו אנחנו כבר ב-35 אלף, ובחמישי שעבר, שהיה יום רגיל בסנטר, כבר היו 42 אלף מבקרים, אלו מספרים ממש מצוינים לקיץ".
"מבחינת סגירת העסקים הקטנים, דווקא יש אצלנו התייצבות", להערכתו בשנה האחרונה נסגרו 25 עסקים בלבד, "היו מקרים של עסקים שלא הצליחו בגלל אסון אישי או חנות שקרסה בגלל מילואים ממושכים, אי אפשר לנתק את הנתונים מהמציאות שעוברת על ישראל".
יחד עם זאת הוא מחדד, "צריך לזכור שגם באופן כללי בישראל, משהו כמו 20% עד 30% מהעסקים נסגרים בתוך שנתיים ולא שורדים. זה חלק מהמחזור הטבעי של עסקים. וזה קצב תחלופה רגיל למרכז מסחרי בסדר הגודל שלנו". "ככל שהתפתחו הרשתות הישראליות ונכנסו לישראל רשתות בינלאומיות, המסחר השתנה. עברנו מחנויות של עשרות מטרים לעסקים של מאות ואף אלפי מטרים. בתוך המגמה הזאת בעלי העסקים הקטנים נדחקו שוב ושוב, וזה קורה כבר הרבה שנים", הוא מודה.
אך בסנטר, הוא מסביר, הגישה היא שונה, "במקום לראות בריבוי העסקים הקטנים בעיה, החלטנו להפוך אותו ליתרון. אנחנו מטפחים עסקים קטנים וייחודיים והופכים את הסנטר למקום שאנשים מגיעים אליו במיוחד. חנויות כמו יער הפיות למשל, אלה חנויות שהן אבן שואבת לא פחות מרשתות גדולות".
לדבריו, ההצלחה אינה נמדדת במספר העסקים הקטנים לעומת הרשתות, אלא ביכולת שלהם למשוך קהל. "קיוסק יש בכל מקום, הוא לא סיבה להגיע. לעומת זאת, חנות אספנות ייחודית כמו 'קומה טויס' היא יעד בפני עצמו. מבחינתנו, התמהיל הנכון הוא כזה שמייצר סיבות להגיע במיוחד לסנטר".
עוד הוא מוסיף כי הסנטר הפך לאורך השנים למקום שמזהה טרנדים עוד לפני שהם הופכים למיינסטרים. "אנחנו לוקחים דברים מהשוליים אל המרכז. קומיקס, אנימה, מדע בדיוני, משחקי פנטזיה, גאדג'טים - אלה עולמות תוכן שלא קיימים כמעט בקניונים רגילים, והם מושכים קהלים שמגיעים במיוחד בשבילם".
לסיום הוא מדגיש כי שמירה על העסקים הקטנים היא חלק מהחזון של הסנטר. "לפעמים רשתות שואלות למה הכנסנו להן תחרות, ואני אומר להן: 'יש לכם מאות סניפים. באמת אתם מסתכלים בעין צרה על כמה יזמים צעירים שמנסים להקים עסק?' עסקים קטנים, ייחודיים ומקומיים חשובים לא רק כלכלית, אלא גם חברתית. הם אלה שיוצרים מקום שלא נראה כמו כל קניון אחר."
התרעות פיקוד העורף