כדי לבחון כיצד מתורגמת המגמה הזו לתקציב המשפחתי בפועל, הרכבנו במכון לחקר הקמעונאות סל קניות רחב ומגוון הכולל 152 פריטים שונים, הנבחרים על פי שכיחות גבוהה בסל הצריכה של המשפחה הממוצעת בישראל. את הסל בדקנו ב-11 רשתות מזון מרכזיות, כדי לענות על שאלה שכל צרכן שואל את עצמו בקיץ הזה: כמה נשלם ברשת הזולה ביותר, כמה ברשת היקרה ביותר, ומה בעצם ההפרש בין השתיים.
מתודולוגיית הסקר
הסקר נערך על סל של 152 פריטים מובילים, הכולל מוצרי מזון טרי (ירקות, פירות, בשר, עוף ודגים), מוצרי מזון יבשים וארוזים, מוצרי חלב, מוצרי ניקיון וטואלטיקה, ומוצרי צריכה שוטפת נוספים.
הסקר בוצע ב-11 רשתות מזון המייצגות את מלוא הקשת התחרותית בשוק הישראלי: פורמט דיסקאונט מובהק, רשתות עם כשרות מהודרת, רשתות ללא השגחת כשרות, ורשתות "חוויית קנייה" עתירות שירות. המחירים נאספו ונותחו במקביל בכל הרשתות, ומהם חושבו עלות הסל המלאה בכל רשת, ההפרש בין הרשת הזולה ליקרה, והפער באחוזים.
עלות הסל המלאה, רשת אחר רשת
התוצאה: העלות הנמוכה ביותר לסל 152 הפריטים נמדדה ברשת אושר עד, 1,884.44 ש"ח, לעומת העלות הגבוהה ביותר ברשת טיב טעם, 2,468.04 ש"ח. הפער בין הרשת הזולה ליקרה עומד על 583.60 ש"ח, פער של 30.97% על אותו סל קניות בדיוק. במילים אחרות, משפחה שאינה בודקת היכן היא קונה עלולה לשלם על אותם 152 מוצרים כמעט שליש יותר, רק בגלל בחירת הרשת.
מעניין לא פחות מה שקורה דווקא בראש הטבלה: בין אושר עד לרמי לוי, שתי הרשתות שמובילות את מגזר הדיסקאונט בישראל, נרשם כמעט שוויון מוחלט, פער זעיר של 0.88 ש"ח בלבד על פני סל שלם של 152 פריטים, כלומר הפרש של פחות מ-0.05%. פער כה זניח בין שתי הרשתות, לעומת מאות שקלים מול שאר הרשתות, הוא לא מקרי.
הוא משקף מלחמת מחירים ישירה וצמודה בין שתי הרשתות המובילות את פורמט הדיסקאונט, כל אחת מהן עוקבת מקרוב אחרי תמחור המתחרה ומתאימה את עצמה כמעט בזמן אמת. לצרכן זה חדשות טובות: התחרות הזו היא-היא מנוע השמירה על המחירים הנמוכים בשתי הרשתות, ומי שקונה באחת מהן יכול להיות רגוע יחסית שהוא לא "מפסיד" משמעותית לעומת האפשרות השנייה.
המוצרים שבהם הפער הפתיע גם אותנו
מעבר לפער הכולל בעלות הסל, בדקנו גם את הפערים במוצרים בודדים, וכאן התמונה חדה עוד יותר. ברשימת המוצרים הבאה, ההפרש בין המחיר הזול למחיר היקר ביותר לאותו מוצר בדיוק, נע בין עשרות אחוזים בודדים לבין פי שלושה ויותר.
הנתונים חושפים דפוס ברור: הפערים החדים ביותר נרשמים דווקא במוצרי הבסיס הטריים, ירקות, פירות ובשר עוף, שאין להם מותג או אריזה קבועה שמאפשרת השוואת מחיר פשוטה, ולכן קל יותר לרשתות שונות "לתמחר" אותם באופן שונה מאוד זו מזו.
לעומת זאת, במוצרי מדף ממותגים, הפערים אמנם קיימים אך מתונים בהרבה, מה שמעיד על כך שבמוצרים הטריים דווקא נמצא פוטנציאל החיסכון המשמעותי ביותר לצרכן הערני.
ההפתעה: אין רשת אחת שזולה בהכל
וכאן מגיעה הנקודה שהכי הפתיעה אותנו בסקר. אם חשבתם שיש רשת אחת "קבועה" שתמיד תהיה הזולה ביותר, הנתונים מוכיחים אחרת. קחו לדוגמה את רשת סאלח דבאח: היא הייתה הזולה ביותר בכבד עוף טרי, בכרוב לבן ובכרעיים עוף, אך באותה נשימה ממש היא הרשת היקרה ביותר בישראל לענבים לבנים, במחיר הגבוה כמעט פי שלושה ממחירם באותה רשת בדיוק שבה הם הכי זולים.
תופעה דומה נצפתה גם ברשת מחסני השוק, שמתומחרת באמצע הטבלה הכללית, אך דווקא בכבד עוף טרי היא הציגה את המחיר הגבוה ביותר מכל 11 הרשתות שנבדקו. המשמעות המעשית לצרכן: הרשת ה"זולה" שלכם, זו שבה אתם רגילים לקנות, עשויה להיות דווקא היקרה ביותר במוצר ספציפי שנמצא הרבה בסל השבועי שלכם.
מי שבאמת רוצה למקסם את החיסכון, לא יכול להסתפק בבחירת רשת "זולה" אחת קבועה, אלא צריך להשוות מחיר מוצר מול מוצר, לפחות במוצרי הבשר, הדגים והפירות והירקות הטריים, שם כפי שראינו נמצאים הפערים החדים ביותר.
כמה עולה לנו "החוויה"?
הסקר כלל במכוון גם רשתות דיסקאונט מובהקות וגם רשתות המתמצבות כחנויות "חוויה", עם מגוון רחב, שירות אישי ואווירת קנייה נעימה יותר. התוצאה עקבית: ברוב המוצרים שנבדקו, המחיר ברשתות החוויה גבוה משמעותית מהמחיר ברשתות הדיסקאונט, וההפרש הזה הוא בעצם המחיר שהצרכן משלם עבור השירות, האווירה והנוחות, ולא בהכרח עבור איכות המוצר עצמו.
צרכן שמוכן לוותר על חלק מהחוויה ולבצע חלק מהקניות ברשת מוזלת יותר, יכול לחסוך מאות שקלים בחודש בלי לפגוע במגוון או באיכות התזונה של המשפחה.
איך המשפחה יכולה גם לחסוך וגם לצאת לחופשה
השילוב של חופשות, טיסות וימי בילוי מחוץ לבית עם עלייה בהוצאת המזון השוטפת, הוא בדיוק המתכון לחריגה לא מתוכננת מהתקציב המשפחתי.
כדי להימנע מכך, חשוב להכין מראש תוכנית כלכלית לתא המשפחתי: לקבוע מראש כמה המשפחה מתכננת להוציא על חופשה וכמה על צריכה שוטפת, להפריד בין השניים, ולבדוק מדי שבוע האם ההוצאה בפועל תואמת את התכנון. ריכוז חלק ניכר מהקניות ברשת אחת זולה יותר, גם אם הדבר דורש קצת יותר תכנון מראש, יכול לפנות מקום תקציבי משמעותי לחופשה עצמה, בלי שהמשפחה תרגיש שהיא "מוותרת" על משהו.
מהחופש הגדול לחגי תשרי: איך לא נגיע באוקטובר עם הגב לקיר
בין חופשת הקיץ לחגי תשרי כמעט ואין הפוגה בהוצאות. משפחות רבות מוצאות את עצמן מסיימות את החופש הגדול ונכנסות ישר לעונת חזרה לבית הספר וימים נוראים, ללא שהות אמיתית להתאושש כלכלית.
כשההוצאה על החופשה לא תוכננה מראש וההוצאה על המזון השוטף לא נבדקה מול חלופות זולות יותר, התוצאה השכיחה היא פנייה למסגרות אשראי והלוואות יקרות בבנקים, בדיוק בעומס העונתי שבו התנאים המוצעים ללקוח פחות אטרקטיביים. תכנון כלכלי מראש, כולל בחירה מושכלת של רשת הקניות, הוא אחד הכלים הפשוטים והזמינים ביותר להימנע מהתרחיש הזה.
התרעות פיקוד העורף