זכויות רפואיות: מי זכאי, ואיך לא מפספסים אף הטבה

כשמתקבלת אבחנה רפואית משמעותית, תשומת הלב כולה מופנית בדרך כלל לטיפול עצמו. הזכויות הנלוות למצב הרפואי נשארות לרוב בצד, עד שמישהו נתקל בהן במקרה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
זכויות רפואיות: מי זכאי, ואיך לא מפספסים אף הטבה
זכויות רפואיות: מי זכאי, ואיך לא מפספסים אף הטבה | צילום: Magnific

הכתבה נכתבה בשיתוף ד"ר זכות

ביטוח לאומי וחברות הביטוח הפרטיות מעניקים יחד עשרות סוגי קצבאות והטבות רפואיות. חלק גדול מהזכאים להן, עם זאת, כלל אינו פונה לקבל אותן.

הכתבה הבאה ממפה את עיקרי הזכויות ואת הדרך למימוש זכות רפואית בפועל.

הזכאות נקבעת על בסיס ועדה רפואית, הבוחנת את מצבו של הפונה ומשווה אותו לרשימת מבחנים קבועה בחוק. הקביעה תלויה בחומרת הליקוי ובמידת השפעתו על התפקוד היומיומי, או על כושר ההשתכרות.

חלק מהזכויות ניתנות באופן אוטומטי מרגע שהוכרה הזכאות, אך רוב ההטבות מחייבות פנייה יזומה מצד הזכאי או בני משפחתו.

אף גורם אינו מחויב ליידע את הזכאי על כך מיוזמתו, וזה בדיוק הפער שגורם לרוב הזכויות שלא להתממש בפועל. משום כך כדאי לבדוק כל אפשרות בנפרד, ולא להסתפק בהטבה הראשונה שהתקבלה.

הערוץ השני הוא חברות הביטוח הפרטיות וקרנות הפנסיה. הן משלמות בהתאם לפוליסות סיעוד או אובדן כושר עבודה, שנרכשו מראש דרך מקום העבודה או באופן פרטי. משפחה המתמודדת עם מצב רפואי מורכב עשויה לקבל תשלומים משני הכיוונים בו זמנית. מדובר בשני מסלולים נפרדים, עם קריטריונים משלהם.

הסתפקות בפנייה לגורם אחד בלבד עלולה להשאיר על השולחן סכומים משמעותיים שלא נדרשו מעולם.

קצבת שירותים מיוחדים, המכונה שר"ם, מיועדת למי שזקוק לעזרת הזולת בפעולות היום יום כמו קימה, לבישה ורחצה. הזכאות לה מחושבת לפי מבחן תפקודי, הבודק את מידת התלות בזולת.

גמלת ניידות רלוונטית למי שיש לו ליקוי ברגליים המגביל אותו בניידות. היא מזכה בקצבה חודשית קבועה, בתו נכה לרכב, ובהלוואה בתנאים מועדפים לרכישת רכב.

נכות רפואית משמעותית מקנה לעיתים גם זכאות לפטור ממס הכנסה, החל מהמועד שבו נקבעה הזכאות. לעיתים ניתן לקבל את הפטור גם באופן רטרואקטיבי, עבור שנים קודמות.

קשישים המתמודדים עם ירידה תפקודית, מחלות כרוניות או צורך בעזרה יומיומית נמנים אף הם עם הקבוצה הזכאית לרוב ההטבות הרפואיות. זה נכון גם כאשר לא אובחנה אצלם מחלה קשה במובן הרפואי המקובל.

נפגע עבודה, לדוגמה, זכאי לדמי פגיעה למשך תקופת אי הכושר, ועד 91 יום ממועד הפגיעה. במקרים של נכות קבועה, ועדה רפואית קובעת בהמשך אם מגיע גם מענק חד פעמי או קצבה חודשית.

הורים לילדים עם מוגבלות עשויים לקבל גמלת ילד נכה בהתאם לסוג הליקוי ומידת התלות בזולת. גם מי שנפגע בפעולת איבה מוכרת נהנה ממעטפת תמיכה נפרדת מזו המוענקת לנפגעי מחלה או תאונה רגילה.

במקרים של סיעוד עשוי להיערך גם מבחן תפקודי, הבודק את מידת העצמאות בפעולות בסיסיות כמו אכילה, רחצה והתניידות בבית.

הכנה מוקדמת לוועדה, וריכוז מסמכים רלוונטיים מראש, משפיעים במידה רבה על תוצאת הבקשה ועל משך הטיפול בה. בשל המורכבות הבירוקרטית, גורמים מקצועיים בתחום מלווים פונים רבים לאורך התהליך כדי לצמצם עיכובים ודחיות.

מימוש זכויות עם דוקטור זכות, לדוגמה, כולל ליווי מקצה לקצה. הליווי נמשך מהבדיקה הראשונית ועד הגשת התיק המלא מול ביטוח לאומי או מול חברת הביטוח. החברה גם מציעה בדיקת זכאות ראשונית ללא עלות, דרך אתר דוקטור זכות.

ברוב המקרים הפער איננו בזכאות עצמה, אלא בתזמון של הבדיקה. מי שבודק מוקדם מגלה זכויות רפואיות שאפשר היה לפספס בקלות.

הכתבה נכתבה בשיתוף ד"ר זכות

תגיות:
זכויות רפואיות
/
מימוש זכויות רפואיות
/
זכויות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף