מ-1965 ועד ISO 9001: איך דויטש ובניו הפכה חברת משפחה לתקן בתעשייה

ענף התברואה בישראל השתנה בשישים השנים האחרונות יותר משנדמה. בשנות השישים הוא היה ענף של אנשים בודדים עם מרסס וידע שנצבר בשטח, כמעט בלי רגולציה וכמעט בלי תקינה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
מ-1965 ועדISO 9001: איך דויטש ובניו הפכה חברת משפחה לתקן בתעשייה
מ-1965 ועדISO 9001: איך דויטש ובניו הפכה חברת משפחה לתקן בתעשייה | צילום: pexels

הכתבה נכתבה בשיתוף דויטש ובניו מדבירים מקצועיים בע"מ

היום הוא ענף מפוקח, כפוף לאישורי משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, ובחלק מהתחומים גם כפוף לתקינה בינלאומית. השאלה המעניינת היא מה קורה לחברה שנמצאת בו לאורך כל התקופה הזו.

חברת דויטש ובניו מדבירים מקצועיים נוסדה ב-1965. היא התחילה כעסק משפחתי, והיא עדיין עסק משפחתי, אבל בדרך היא עברה מהלך שלא כל שחקן בענף עשה: היא בחרה להיכפף לתקינה מרצון, ולא רק לרגולציה שנכפתה עליה. זה נשמע כמו פרט אדמיניסטרטיבי. בפועל, זה ההבדל בין ספק שירות לבין אמת מידה.

בדיוק בגלל הפער הזה, תקינה היא לא בירוקרטיה אלא כלי הגנה על הצרכן. אצל דויטש ובניו מדובר בשני מסמכים שראוי להכיר:

תו תקן ISO 9001. תקן בינלאומי לניהול איכות, שמחייב תהליכי עבודה מתועדים, מדידה ובקרה. בענף שבו ההבדל בין הצלחה לכישלון תלוי בעיקר בעקביות של הביצוע בשטח, זה תקן שמשפיע ישירות על התוצאה שהלקוח מקבל.

היתר ISPM 15 לסימון עץ, מטעם משרד החקלאות, מספר IL-008. זה החלק שכמעט אף צרכן לא מכיר, והוא דווקא המעניין: ISPM 15 הוא התקן הבינלאומי לטיפול באריזות עץ בסחר בין מדינות, שנועד למנוע העברת מזיקים דרך משטחים וארגזים. מי שמחזיק היתר כזה עובד בתחום שבו טעות אינה נסבלת, מפני שמדובר בסחורה שעוברת גבולות. חברה שעומדת בדרישות האלה מביאה את אותה מתודולוגיה גם לדירה בת שלושה חדרים.

לכך מתווספים היסודות: כל המדבירים בחברה עברו את מלוא ההכשרות הנדרשות בענף ומחזיקים רישוי מטעם המשרד להגנת הסביבה, וכל חומרי הטיפול מאושרים לשימוש על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.

חום ממושך מייבש מקורות מים בחוץ ומאיץ תנועה של מינים שונים לעבר סביבות מטבח ומזון. מזווה שלא נבדק כמה חודשים הוא הדוגמה הקלאסית. שקית קמח פתוחה, חבילת אורז שנשארה מהחג הקודם, מתקן דגנים לילדים. אלה לא סימנים להזנחה, אלה סימנים לחיים רגילים. השאלה היא רק אם מישהו הסתכל לשם בשלושת החודשים האחרונים.

"הקריאות שאנחנו מקבלים בסוף הקיץ מתחלקות לשלוש", מסבירים בחברה. "מטבח, מקלחת ומרפסת שירות. וכמעט תמיד מדובר בשני דברים בלבד: מזון נגיש ומים עומדים".

מה שהלקוח מזהה בפועל הוא לרוב לא המזיק אלא הסימנים שלו. ג'וקים בבית הם התלונה השכיחה, אבל בלא מעט מקרים מדובר בכלל בחיפושיות מזון שהתפתחו בתוך אריזה סגורה, או בזבובים בבית שמקורם בפח שלא נשטף. "ההבדל הזה חשוב, כי הטיפול שונה לחלוטין. אם נטפל בכל הבית כשהמקור הוא שקית אחת במזווה, בזבזנו את כספו של הלקוח ולא פתרנו כלום".

יש גם שאלה רביעית, שנכונה במיוחד לבעלי עסקים: האם החברה מספקת דוח מסודר בסיום. עסק שמחזיק רישיון עסק, מטבח מקצועי או מחסן מזון נדרש להציג תיעוד של טיפולי התברואה שבוצעו, וספק שלא מספק אותו מייצר בעיה שתתגלה בביקורת ולא לפניה. חברה שעובדת לפי תקן ניהול איכות מתעדת ממילא, ולכן הדוח הזה הוא תוצר טבעי של תהליך העבודה ולא טובה שמבקשים.

שישים שנה בענף הן לא רק ותק. הן ארכיון של מקרים, של טעויות שנלמדו ושל תהליכי עבודה שהתגבשו. חברה שבחרה גם לתעד את זה בתקן בינלאומי הפכה את הידע האישי הזה לנכס שאפשר לבדוק מבחוץ. בענף שבו הצרכן כמעט תמיד נמצא בעמדת נחיתות מקצועית, זה בדיוק מה שצריך לחפש.

הכתבה נכתבה בשיתוף דויטש ובניו מדבירים מקצועיים בע"מ

תגיות:
הדברה
/
הדברה במרכז
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף