העובדה הפיזיקלית הזו מערערת את הדימוי של הרכב החשמלי כ"רכב עירוני": דווקא בזחילה איטית על סלעים, ביציאה מחול או ברגע שמתחילים למשוך עגלה כבדה, כוח מיידי ומבוקר הוא יתרון של ממש. אלא שהמומנט הוא רק חלק מהתמונה, והשאר מורכב יותר.
יש גם יתרונות פחות צפויים. הנסיעה השקטה מאפשרת לשמוע את הטבע ואת מה שקורה מתחת לגלגלים, ועלויות השימוש נמוכות יותר: טעינה ביתית זולה בדרך כלל מתדלוק בסולר, ואין החלפות שמן או מערכת פליטה שדורשת טיפול. בחלק מהטנדרים החשמליים אפשר גם להפעיל מכשירי חשמל ישירות מהסוללה, דבר שימושי מאוד בקמפינג או בעבודה הרחק משקע.
החיסרון השני הוא הטווח. הנתון הרשמי נמדד בתנאי מעבדה, ובשימוש אמיתי הוא נמוך יותר. גרירה של עגלה כבדה מעלה את התצרוכת בחדות, ובמבחני דרכים הטווח בגרירה ירד לעיתים לכמחצית מהטווח בנהיגה רגילה. דרכי עפר, עליות ועומס בארגז מקצרים אותו עוד.
השלישי הוא הטעינה. במרכז הארץ יש עמדות בשפע, אבל בדרום, ובמיוחד בכביש 90, המתחמים הקיימים מתקשים לעמוד בעומס בחגים ובקיץ, ומתחמים חדשים עדיין בהקמה. בשטח עצמו, הרחק מהכביש, אין עמדות בכלל. לכל זה מצטרף מחיר הרכישה: מס הקנייה על רכב חשמלי פרטי עומד ב-2026 על 48% עם תקרת הטבה, ולפי הדיווחים ההטבה צפויה להתבטל בתחילת 2027.
מנגד, מי שגורר באופן קבוע סירה או קרוון למרחקים ארוכים, מי שגר רחוק מתשתית טעינה או מי שמעמיס בארגז משקל רב, צריך לשקול היטב. ייתכן שעדיף לו לחכות עד שרשת הטעינה בדרום תתרחב והטווח בגרירה ישתפר.
בשורה התחתונה, רכב 4X4 חשמלי כבר אינו ניסוי: הוא חזק, שקט ונוח בשטח, וזול יותר לתפעול. עם זאת, הוא דורש תכנון, בעיקר ממי שגורר או מטייל רחוק ממקורות טעינה. מי שהשימוש היומיומי שלו מתיישב עם מגבלות הטווח והטעינה ייהנה מרוב היתרונות, והשאר יעשו טוב אם ימתינו עוד קצת.
התרעות פיקוד העורף