"הסכמים ביטחוניים יובילו לשיפור מצבנו הביטחוני"

האם ישראל צריכה להמשיך ולהישען על עוצמה צבאית והרתעה, או להרחיב את שיתופי הפעולה עם מדינות האזור? רם בן ברק, יעקב נגל ואבנר גולוב מציגים גישות שונות לשאלה כיצד ניתן לחזק את ביטחונה ואת מעמדה של ישראל

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
כיצד תוכל ישראל להבטיח את ביטחונה ואת מעמדה לאורך זמן, כמדינה קטנה בלב המזרח התיכון?
כיצד תוכל ישראל להבטיח את ביטחונה ואת מעמדה לאורך זמן, כמדינה קטנה בלב המזרח התיכון? | צילום: Shutterstock
5
גלריה

הכתבה נכתבה בשיתוף MIND ISRAEL

רגע לפני הבחירות מבקש ארגון MIND Israel לדבר על ההכרעות שלהן תידרש הממשלה הבאה כדי להבטיח את עתיד מדינת ישראל * "מחנה אזורי של בריתות יהפוך את ישראל לאטרקטיבית יותר בעיני העולם, יתחיל להוציא אותה מהמשבר המדיני ויאפשר לה להתחיל לעצב את מה שקורה באזור", אומר ד"ר אבנר גולוב, סגן נשיא הארגון. "תמונת פסגת מנהיגים בציר דלהי דלפי תתחיל לשנות את המזרח התיכון"

''אנחנו קוראים לשותפות הזאת דלהי-דלפי - מהודו ליוון, דרך האמירויות, ישראל וקפריסין''. ד''ר אבנר גולוב
''אנחנו קוראים לשותפות הזאת דלהי-דלפי - מהודו ליוון, דרך האמירויות, ישראל וקפריסין''. ד''ר אבנר גולוב | צילום: יחצ
מחנה אזורי ייתן למדינות מתונות כמו סעודיה, מצרים וירדן אלטרנטיבה לארדואן
מחנה אזורי ייתן למדינות מתונות כמו סעודיה, מצרים וירדן אלטרנטיבה לארדואן | צילום: אתר רשמי

"יש כבר קואליציות אזוריות", אומר בן ברק, "וברור שאם נרחיב אותן, מצבנו יהיה הרבה יותר טוב מהרבה מאוד בחינות, קודם כול בהיבט הכלכלי. אם מדינות כמו סעודיה או אינדונזיה מצטרפות ומתחילות לרקום איתנו יחסים כלכליים ומדיניים, ייתכן בוסט לא נורמלי לכלכלה, וזה מאוד חשוב בתקופה הנוכחית, כשאנחנו מאבדים קצת את אירופה. שנית, מבחינה ביטחונית, כשיש לך הסכמים עם מדינות, אפשר לעשות שיתופי פעולה כאלה ואחרים שמשפרים את מצבה של ישראל. מהלך כזה גם מצביע על כך שפנינו לכיוון של הסכמים ולא לכיוון של מלחמה, כי הממשלה הזאת כל הזמן מאיימת במלחמה אינסופית. עדיף שנאיים קצת בהסדרים, זה יותר נחמד".

''הסכמי שלום הם האופציה הטובה ביותר, אבל גם הסכמים ביטחוניים יובילו לשיפור מצבנו''. רם בן ברק
''הסכמי שלום הם האופציה הטובה ביותר, אבל גם הסכמים ביטחוניים יובילו לשיפור מצבנו''. רם בן ברק | צילום: ראובן קסטרו

פרופסור יעקב נגל, עמית בכיר ב-FDD (הקרן להגנה על דמוקרטיות) ובעבר ראש המטה לביטחון לאומי בפועל, מאמין בחשיבות ביצור הכוח הצבאי של ישראל לצד קיום בריתות חלקיות, אד-הוק. "ישראל צריכה לבצר את כוחה הצבאי כדי שתהיה חזקה, על זה אין שאלה", הוא אומר.

"מאז 7 באוקטובר, ישראל לא יכולה לקחת סיכונים, היא צריכה לנהל סיכונים ולהיות כל הזמן עם העיניים על הכדור. היינו קרובים לנורמליזציה עם הסעודים לפני 7 באוקטובר. אנחנו יכולים לקיים שיתוף פעולה ותיאום מול ציר הרשע האיראני, כשהאמריקאים הם הפטרון. אנחנו יכולים לקיים בריתות אד-הוק למאבק משותף באויב משותף בתחומים מסוימים, כדי להתחיל לייצר אמון. לא יהיו בינינו יחסים של החלפת שגרירים ולא נשלח לשם חיילים".

''ישראל לא יכולה לקחת סיכונים, היא צריכה לנהל סיכונים''. פרופ' יעקב נגל
''ישראל לא יכולה לקחת סיכונים, היא צריכה לנהל סיכונים''. פרופ' יעקב נגל | צילום: פלאש 90

הכתבה נכתבה בשיתוף MIND ISRAEL

תגיות:
ממשלת ישראל
/
ביטחון
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף