ההסבר לפער נמצא במלאים שצברו היבואנים בסוף 2024, כשהקדימו יבוא לקראת העלאות המס שנכנסו לתוקף בינואר 2025. תוצאה מהקדמת יבוא זו, שליש מהיבוא השנתי של שנת 2024 וגם של שנת 2025 הגיע בחודש דצמבר 2024. המלאים שנצברו אפשרו להם לפתוח את השנה עם יבוא נמוך, לצד רישום נרחב של כלי רכב לתנועה. בינואר לבדו נרשמו לתנועה יותר מ-50 אלף רכבי נוסעים.
גם שווי היבוא ירד. הערך השקלי הכולל של כלי הרכב שיובאו ב-2025 הסתכם ב-23.6 מיליארד שקל, ירידה של 20.9% לעומת 2024. ברשות המסים מייחסים זאת לירידה בכמות כלי הרכב ובמחירי היבוא, לצד כניסה לשוק של כמויות גדולות של מכוניות חשמליות זולות מתוצרת סין.
הנתונים ממחישים את משקלה של סין בשוק הרכב בעל ההנעה החשמלית: 88% מכלי הרכב החשמליים שיובאו לישראל ב-2025 הגיעו מסין, וכך גם 96% מכלי הרכב ההיברידיים הנטענים, המכונים פלאג-אין.
במקביל נמשכה הפחתת הטבות המס על כלי רכב בעלי מערכות הנעה מתקדמות. הטבת המס לרכב היברידי שאינו נטען בוטלה ב-2022, וההטבה לרכב היברידי נטען בוטלה ב-2024. מס הקנייה על רכב חשמלי הגיע ב-2025 לשיעור של 45%.
למרות צמצום ההטבות, כלי רכב היברידיים וחשמליים היוו יחד כ-60% מרכבי הנוסעים שנרשמו לתנועה בשנה זו. כלי רכב היברידיים שאינם נטענים היוו 28.4% מהרישומים, כלי רכב חשמליים היוו 20%, ורכבי פלאג-אין היוו 11.9%.
לצמצום הטבות המס הייתה השפעה ברורה על המס שנגבה מכל מכונית. מס הקנייה הממוצע לרכב נוסעים הגיע ב-2025 לכ-52.2 אלף שקל, עלייה של 15.2% לעומת השנה הקודמת. שיעור מס הקנייה האפקטיבי הממוצע עלה מ-59.3% מערך היבוא ל-70.7%, אף שערך היבוא הממוצע למכונית ירד.
העלאת המסים גם מיתנה את הפגיעה בהכנסות המדינה מהירידה ביבוא. ההכנסות ממס קנייה על רכבי נוסעים ומסחריות הסתכמו ב-13.3 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 13.9%. כך, מספר המכוניות המיובאות הצטמצם בכרבע, אך ההכנסות מהמס ירדו בשיעור מתון יותר, משום שעל כל מכונית נגבה בממוצע מס גבוה יותר.
התרעות פיקוד העורף