למשל, שחקן כדורגל מגיע לכדור, בולם בחדות ומסתובב לכיוון השער. המשחק נמשך, אבל הוא כבר מרגיש את הלחץ בקדמת כף הרגל. באימון הבא הוא מנסה להדק את השרוכים אחרת. אחר כך מחליף נעליים. כשהתחושה חוזרת בכל שינוי כיוון, קשה להמשיך להתעלם ממנה.
במגרש הכדורסל זו יכולה להיות חוויה אחרת. שחקנית קופצת לריבאונד ומרגישה כאב בעקב בנחיתה. היא ממשיכה לשחק, אבל כבר חושבת על הנחיתה הבאה. אצל מי שרץ או משחק טניס, הכאב עשוי להופיע דווקא אחרי זמן מה - כשהעומס חוזר שוב ושוב על אותו אזור.
לאחר בירור הגורם לכאב, מדרסים בהתאמה אישית עשויים לספק תמיכה וריכוך באזורים הזקוקים לכך. אבל אין די בהוספת שכבה רכה מתחת לעקב. חשוב לפנות לאיש מקצוע המתמחה בבדיקת כף הרגל ובהכנת מדרסים בהתאמה אישית, שיבדוק את מנח כף הרגל, את ההתאמה לנעל ואת הצרכים הנובעים מסוג הספורט.
כדי לדייק את ההתאמה, כדאי להגיע לבדיקה עם נעלי הספורט שבהן מתאמנים בפועל. כך ניתן לבדוק כיצד המדרסים משתלבים בנעליים ולוודא שכף הרגל מקבלת תמיכה בלי לפגוע בנוחות ובחופש התנועה.
במקרים כאלה, איש המקצוע בוחן את מבנה כף הרגל, אופן הדריכה, סוג הנעל והעומסים במהלך הפעילות. על בסיס הבדיקה מתכננים מדרסים לפי המבנה הייחודי של כפות רגליו של הספורטאי, ומתאימים את התמיכה, הגמישות ועובי השכבות לצרכיו ולסוג הספורט שבו הוא עוסק. גם שני שחקנים באותה קבוצה שנועלים אותה מידת נעל עשויים להזדקק למדרסים שונים.
האורטוטיסט (מומחה לאביזרים אורתופדיים) נעזר במעבדת הליכה לבדיקת הדריכה והתנועה, והמידות נלקחות בסריקה תלת־ממדית של כף הרגל ללא נשיאת משקל. על בסיס הבדיקה מתכננים את מבנה המדרס, רמות התמיכה והריכוך והחומרים המתאימים. את המדרסים מייצרים בסדנה של "אורלי אורתופדיה", בטכנולוגיית CNC, ומתאימים אותם גם לנעל שבה הם ישמשו.
הניסיון שנצבר ב "אורלי אורתופדיה" לאורך שלושה דורות בא לידי ביטוי בחיבור בין הבדיקה לייצור: איש המקצוע אינו מסתפק בתמונה של כף הרגל, אלא צריך להבין מה הספורטאי מרגיש בזמן הפעילות ולתרגם את הממצאים למדרס שמיוצר במיוחד עבור כף הרגל שלו.
התרעות פיקוד העורף