האווירה ססגונית: אלפי אנשים שעוברים בין הדוכנים, עוצרים לאכול בורקס, או מאפים תימניים המסורתיים - הג'חנון והמלאווח, ללגום לימונדה קרה ונהנים למראה הסחורה שמוצגת בשפע. והמחירים? נראה שמי שיודע לאתר מציאות, לא ייצא בידיים ריקות.
נעליים, בגדים, אביזרי סלולאר, מצעים, ממתקים, פירות וירקות, פיצוחים, תבלינים, תכשיטים, כלים חד פעמיים, עציצים עם שלל פרחים, ועוד ועוד מכל טוב. גם חובבי הווינטאג' ימצאו פריט נוסטלגי, בדוכן המציע מקלטי רדיו קטנים וחובבי השעונים יכולים לצפות במגוון רחב.
בתוך השוק לא דיברו על פוליטיקה
הגענו לשוק ראש העין ביום שישי בשעה 8:00, אבל החניון הסמוך כבר היה מלא. מסביב לשוק בנויים בתים בבנייה נמוכה ומולו כבר מתנוססים בנייני מגורים. עדיין ניתן למצוא במרחק של מאות מטרים מהשוק מגרשי כורכר, שטרם נכבשו על ידי הבטון, אבל הם הולכים ונעלמים. עם סבלנות ונכונות להתרחק עוד יותר מהשוק, החנייה לא תהווה מכשול, אבל למי שמתכנן לצאת עם שלל קניות, מומלץ להביא עגלה, או להיות מוכן לסחוב לאורך מאות מטרים שקיות עמוסות במוצרים. בכל מקרה, מומלץ להגיע מוקדם כדי לא להיתקע בעומסי תנועה ולמצוא מקום חנייה.
לאחר שעברנו את המאבטחים בכניסה למתחם, השוק היה תוסס עם אלפי קונים, שרבים מהם הגיעו מחוץ לראש העין. לעיתים נוצרו תורים ארוכים והיו בעלי דוכנים שישבו על כיסאות מוגבהים על רקע הלקוחות הרבים. בתוך השוק לא דיברו על פוליטיקה ונראה היה שיש אחדות של מכירות וקניות בין הסוחרים והלקוחות, שהגיעו ממקומות שונים בארץ - יהודים דתיים וחילוניים, בני עדות שונות ולצידם ערבים.
"מבקשים שנוציא מאפים לרכב - כי אין חנייה"
מאור היה רוצה לראות יותר מקומות חנייה באזור: "רק בבוקר מוקדם יש חנייה. ישנם הרבה אנשים שרוצים לבוא ואין להם היכן לחנות והם ממשיכים הלאה, לצערי. ישנם לקוחות שמתקשרים אליי ומבקשים שנוציא להם מאפים לרכב, כי אין להם מקום חנייה. אבל בדרך כלל אין לי אפשרות, כי יש הרבה עבודה", הוא מספר - "לצערי, במדינה איפה שיש אדמה פנוייה בונים בניינים במקום לחשוב על מקומות עבודה ופרנסה".
עם זאת, הוא מדגיש, כי הלקוחות לא נרתעים ממצוקת החנייה ומגיעים פעם אחר פעם. "זה שוק מיוחד ואנשים לא מוותרים עליו. גם בתל אביב קשה למצוא מקום חנייה", הוא מסביר.
"יש כאן אותנטיות"
"הכל מתנהל בבלגאן מסודר"
יוסי סיפר עוד על האווירה הנמשכת כחוט השני שנים ארוכות: "התחושה הראשונית היא של הצפה חושית - צעקות הרוכלים שמכריזים על סחורה טרייה, מוזיקה שבוקעת מכל עבר ובליל של שפות וסיפורים. על פניו זה נראה כו כאוס מוחלט. אבל ככל שמעמיקים לתוך הסימטאות המאולתרות, מבינים שמדובר בבלגאן מסודר להפליא. לכל חציל יש את המקום שלו, לכל מוכר יש אל המקצב שלו ולכל קונה יש את המסלול הקבוע שלו".
יוסי עוד מספר: "יום שישי בשוק הוא חגיגה של טעמים וצבעים. ערימות של ירקות ופירות שנראים כאילו נקטפו זה עתה, תבלינים שמסודירם בפירמידות מושלמות ומפיצים ריח משכר, ודוכני אוכל רחוב שמציעים מהמטבח התימני האותנטי ועד למאכלים עדכניים. אי אפשר לצאת מכאן רעב. ואי אפשר שלא להתפתות לטעוטת מהכל. אך מעל לכל, השוק הוא האנשים שבו. הפסיפס האנושי של יום שישי בראש העין הוא עדות חיה לקהילתיות, תמימות וישראליות במיטבה. המפגשים האקראיים האלה, החיוך של המוכר והדחיפה הקלה בתוך ההמון, הופכים את הביקור בשוק לחוויה שממלאת את המצברים לקראת שבת".
"אנשים מכל הארץ מגיעים"
מוכרת בדוכן עם שלל צעצועים לילדים, שהיה פחות עמוס מדוכנים סמוכים, הסבירה: "ישנם כאלו שמגיעים לשוק ולא רוצים לחזור הביתה לערב שבת ללא מתנות לילדים ולנכדים. אבל הרוב מגיעים לכאן, כשיש לימודים, בלי הילדים. אם מגיעים עם ילדים קונים יותר, קשה לסרב לנכד שרוצה צעצוע".
בחלק מהדוכנים קשה היה היה לראיין את המוכרים שהיו עסוקים בשל הלקוחות הרבים והצפיפות, ואפילו התקשו להרים את הראש. באחד מדוכני הביגוד, היה עומס של עשרות שחיפשו מציאות. "יש כאן סחורה איכותית במחירים טובים. אנחנו מביאים בעיקר מוצרים של 'פוקס'. המחירים יותר זולים בגלל שאנחנו קונים עודפים", טען בעל הדוכן על רקע הלקוחות הרבים.
"בשעות הערב יש כאן מוזיקה וגם אירועים"
שוק ראש העין כבר שנים ארוכות נחשב לתופעה מיוחדת שמגיעים אליו גם ממרחקים, אבל לקראת העתיד הרחוק יותר, כאשר על מגרשי הכורכר ייבנו ככל הנראה עוד בנייני מגורים עם חניות פרטיות לדיירים בלבד - יש צורך לחשוב על פתרונות יצירתיים לתוספת מקומות חנייה.