במרץ, עם תחילת מבצע "שאגת הארי", הישראלים כמעט הפסיקו לקנות. החנויות נסגרו, הקניונים התרוקנו, והרכישות בכרטיסי אשראי צנחו לרמה הנמוכה ביותר מאז הקורונה. אבל נתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים שהצניחה הזאת הייתה קצרה. כבר באפריל הרכישות חזרו לעלות, ובקיץ הקצב רק התחזק.
הבגדים מובילים
הענף שבו העלייה הכי בולטת הוא ההלבשה וההנעלה. ביולי עד ספטמבר עלתה המגמה בענף ב-16.7% בחישוב שנתי. מוצרי התעשייה, הקבוצה שכוללת גם מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ורהיטים, עלו ב-10.1%. זה עדיין קצב גבוה, אבל נמוך מהרבעון הקודם, שבו הקבוצה עלתה ב-14.9%. בתוך הקבוצה, מוצרי החשמל והאלקטרוניקה עלו ב-5.2%, והרהיטים ירדו ב-3.9%.
פחות בילויים, פחות מחשבים
בצד השני של הטבלה נמצאים הפנאי והבילויים, עם ירידה של 1.6% בחישוב שנתי, המחשבים והתוכנה, עם ירידה של 1.5%, והרהיטים. בטיסות, תיירות ואירוח המגמה כמעט לא השתנתה, עם עלייה של 0.5% בלבד. זה נראה מוזר דווקא בתקופה שבה הישראלים טסים לחו"ל בהיקפים גבוהים, אבל ההסבר טכני: הנתונים כוללים רק רכישות של ישראלים בבתי עסק בישראל, וחופשות שנקנות באתרים של חברות זרות כנראה לא נכללות בהם.
גם במזון ובמשקאות, כולל מסעדות ובתי קפה, הקצב מאט. ביולי עד ספטמבר עלתה המגמה ב-3.7% בחישוב שנתי, לעומת 4.5% ברבעון הקודם.
איך הישראלים מחלקים את הכסף
לפי הנתונים של 2025, כמעט מחצית מהרכישות בכרטיסי אשראי, כ-45%, היו על מוצרים ושירותים כמו דלק, תקשורת, מחשבים ורפואה. כחמישית היו על מוצרי תעשייה, וכחמישית על שירותים. מזון ומשקאות, כולל מסעדות, היו כ-15% מהרכישות.
התמונה מתאימה לשנתיים האחרונות. ב-2023, השנה שבה פרצה המלחמה, עלו הרכישות בכרטיסי אשראי ב-1.4% בלבד. ב-2024 הן קפצו ב-9.8%, וב-2025 עלו ב-6.5%. השנה, למרות מבצע צבאי שעצר את המשק לכמה שבועות, הן בדרך לעלייה של יותר מ-8%.
התרעות פיקוד העורף