רמי לוי זכה להרבה מאוד סופרלטיבים (ובצדק) אך לפני הכל הוא איש עסקים בעל חושים מחודדים. בימים האחרונים חזר וניעור השיח סביב חברת הנדל"ן שלו, רמי לוי נדל"ן כמובן. לוי, כך אומרים "גורמים", שוקל ברצינות להנפיק את החברה, ככל הנראה לא בדרך של גיוס הון אלא בדרך של הצעת מכר לציבור.
אין זו הפעם הראשונה בה עוסקת העיתונות הכלכלית בהנפקה אפשרית של החברה הפרטית הזאת. אלא שהפעם, כך נטען, לוי רציני בכוונתו למכור חלק מביצת הזהב שברשותו. על פי "כלכליסט", הסיבה המרכזית להנפקת החברה היא הרצון של לוי להבטיח את העברת החברה לדור ההמשך.
רוצים מספרים? אז ככה: בשנת הכספים הקודמת, כלומר ב־2023, שילמה רשת שיווק השקמה כ־78 מיליון שקלים כשכר דירה עבור חנויות ענק ומשרדים. הסכום הזה היווה נכון לאותה שנה, כ־42% מסך ההוצאות של הרשת על שכירות סניפים. המודל העסקי הזה עובד מצוין והוא כלל לא הפריע לחברה הציבורית לצמוח עוד ועוד ולהשיא למשקיעים תשואה פנומנאלית של יותר מפי עשרה מתשואת מדד ת"א־125 מאז הונפקה אי שם לפני שמונה־עשרה שנה, בשנת 2008. בעוד שמדד ת"א־125 "עשה" כ־115%, עשתה מניית רמי לוי כ־1,280%.
נזכיר, כל זה עוד מבלי שנתייחס כלל ועיקר לביצועי החברה הפרטית – רמי לוי נדל"ן – אותה, כך לפי הפרסומים, מתכוון לוי להנפיק. כלומר, להציע לציבור לרכוש חלק ממניותיו. במילים אחרות, רמי לוי בונה את מודל ההכנסות שלו קדימה, על נדל"ן. בין אם מדובר בנכסים מניבים שאת חלקם (הגדול) הוא משכיר לרשת השיווק שבשליטתו, ובין אם מדובר ביזום ושותפות של נדל"ן למגורים, למסחר, קניונים, סופרמרקטים, משרדים ועוד.
התרעות פיקוד העורף