אחת החברות המצליחות ביותר שצמחו מתוך מהפכת הסטארט-אפים של איראן, היא חברת דיבר, פלטפורמת פרסום מקוונת המציעה מודעות דומות לאלה של "קרייגסליסט" האמריקאי.
על פי הוושינגטון פוסט העובדה שמכתב בנושא פורסם וחשף את הפרשה היא אמנם מפתיעה ונדירה, אבל עצם ההחלטה של משמרות המהפכה לחסום את המהלך לא ממש הפתיעה אף אחד באיראן.
משמרות המהפכה אמנם נוסד כגוף ביטחוני ב-1979, אך בשנים האחרונות הוא שולט גם על תחומים כלכליים משמעותיים – כולל בנייה, נפט, תקשורת ועוד. ובתחום שבהם הוא לא שולט – הוא מתערב ובוחש מאחורי הקלעים.
המקרה של דיבר ממחיש איך כשיש לך צבא, אתה לא נדרש אפילו להיות בעל מניות בחברה כדי להתערב ולהשפיע על כיוון ההתפתחות שלה. ההתערבות הגסה שנחשפה היא דוגמה לשיטה בה המשטר שואף לשלוט גם על שוק הדיגיטל והחדשנות, ומונע מכל מי שמביע עצמאות או התנגדות לשלטון התקדם.
על פי ארמנדהי, שזכה למוניטין של אדם המביע את דעתו באופן גלוי ומרבה לבקר את השלטון, הסיבה לכך היא שהחברה בראשותו סירבה לאורך השנים לדרישות המשטר למסור מידע על משתמשיה. אבל, כך הוא טוען, זו רק הסיבה הרשמית שהם מספרים, סיבה שגם היא לא לגיטימית כמובן, אבל מתחת לפני השטח מדובר בעניין כלכלי. "בכל פעם שעושים כסף, תמיד קמה איזה גופי ממשלה שמנסים לקחת חלק מההכנסות", הוא אמר בראיון לפודקאסט "תבג'ה 16" ב-2024.
גם חברות אחרות מהתעשייה היזמית והחדשנות מצאו את עצמן תחת מתקפות חוזרות ונשנות מצד הממשל, שפעל להחזיר את הכלכלה בידיים החזקות של מוסדות השלטון. ההתערבות הזאת הופכת לבוטה במיוחד בתחומים שקשורים ישירות למשטר ולעליונותו של חומייני, כמו למשל תקשורת ופרסום.
גודסי הסביר כי הצעד של משמרות המהפכה כלפי דיבר מעמיק את הבעיה הכלכלית של איראן - מדינה שמתמודדת עם אינפלציה גבוהה, אבטלה והתנהלות כלכלית כושלת, וזקוקה נואשות להשקעות מחו"ל כדי לשקם את השוק הפרטי. "ההתערבויות הללו רק מחמירות את המצב, מכיוון שהן פוגעות בתחרות ההוגנת ומבריחות משקיעים".
התרעות פיקוד העורף