לפי דיווחים, חברות כמו Google, Apple ו-Meta מערערות על קנסות שהטיל האיחוד האירופי בגין הפרות של חוקי התחרות וההגבלים העסקיים. מאז תחילת 2024, היקף הקנסות חצה את רף 6 מיליארד האירו.
קנסות של מיליארדים והחרפת המחלוקת
הקנסות הפכו לנקודת חיכוך מרכזית בין הצדדים. בארצות הברית טוענים כי מדובר במדיניות עוינת כלפי חדשנות אמריקאית, בעוד שבאיחוד האירופי מדגישים כי האכיפה נועדה להגן על הצרכנים ולשמור על כללי משחק הוגנים.
מאז 2024 הוטלו שישה קנסות מרכזיים, בהם:
גורמים בנציבות האירופית הבהירו כי כל חברה הפועלת באירופה מחויבת לכבד את החוקים המקומיים, וכי הקנסות משמשים גם ככלי הרתעה להמשך פעילות תקינה.
תגובת ארצות הברית: איום בצעדי נגד
בממשל טראמפ רואים במהלך האירופי איום ישיר. בחודש פברואר חתם הנשיא על מזכר לפיו ארצות הברית תשקול הטלת מכסים כתגובה למס דיגיטלי, קנסות ורגולציה זרה הפוגעת בחברות אמריקאיות.
בכירים אמריקאים הדגישו כי הקנסות הם מקור החיכוך המרכזי ביחסים הכלכליים בין הצדדים, וציינו כי בעשורים האחרונים הוטלו על חברות טכנולוגיה אמריקאיות קנסות בהיקף של יותר מ-25 מיליארד דולר באירופה.
אירופה מתעקשת: "הקנסות - מוצא אחרון"
מן הצד האירופי נמסר כי הקנסות אינם כלי ראשון, אלא אמצעי אחרון כאשר ניסיונות להגיע להסכמות אינם מצליחים. לדבריהם, מטרת האכיפה היא להבטיח עמידה בכללים ולמנוע הפרות חוזרות - הן מצד החברות עצמן והן מצד שחקנים נוספים בשוק.
עוד נטען כי במקרים רבים הצליח האיחוד להביא לשינויים בהתנהלות החברות גם ללא קנסות, אך לעיתים נדרש צעד חריף יותר כדי לאכוף את החוק.
מאבק מתמשך עם השלכות רחבות
הקנסות עצמם עדיין נמצאים בהליכים משפטיים, ולכן חלקם טרם נגבו בפועל, אך החברות נדרשות להעמיד ערבויות או תשלומים זמניים. במקביל, האיחוד האירופי ממשיך לנהל חקירות נוספות נגד חברות טכנולוגיה אמריקאיות, כולל בתחומי הבינה המלאכותית ובטיחות מקוונת.
העימות בין וושינגטון לבריסל סביב הרגולציה הטכנולוגית צפוי להימשך, כאשר הפערים בגישות - בין עידוד חדשנות לבין פיקוח הדוק - ממשיכים לעמוד בלב המחלוקת.
התרעות פיקוד העורף