א-סיסי אמר כי מצרים נאלצה להתמודד בשנים האחרונות עם שורה של משברים בזה אחר זה - החל מהמלחמה בטרור, דרך מגפת הקורונה, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, המלחמה בעזה ולבסוף גם העימות עם איראן. לדבריו, כל אלה הובילו להשלכות כלכליות כבדות, ובהן אובדן ההכנסות מתעלת סואץ, גידול משמעותי במספר הזרים שנכנסו למצרים ממדינות שכנות וידידותיות, וכן עלייה עולמית במחירי המזון והאנרגיה.
מצרים אינה לווה ישירות מהקרן בלבד, אלא נשענת גם על מנגנון ערבויות שמספקות כמה מדינות, ובראשן איחוד האמירויות, באמצעות פיקדונות, עסקאות החלפת חוב בהון ורכישות נכסים שמסייעות לה לעמוד בדרישות המט"ח של קרן המטבע.
עוד ציין נוי כי כאשר חברות ספנות בינלאומיות בוחרות לעקוף את האזור ולהאריך את מסלולי ההפלגה סביב אפריקה, מצרים מאבדת הכנסות של מיליארדי דולרים בשנה. לדבריו, לכך עלולה להתווסף גם פגיעה בענף התיירות, הנחשב רגיש במיוחד לכל חוסר יציבות אזורי.
התרעות פיקוד העורף