השינוי הדרמטי החל ב-1 בינואר 1990, עם יישומה של "תוכנית בלצרוביץ'". פולין בחרה ב"טיפול בהלם", מעבר מיידי לכלכלת שוק שכלל ביטול פיקוח על מחירים, קיצוץ סובסידיות והפיכת המטבע לבר-המרה ביום אחד. המחיר המיידי היה כבד: התוצר התכווץ ב-18% בתוך שנתיים, והאבטלה זינקה מאפס לאחוזים דו-ספרתיים. אולם, כפי שמתברר בדיעבד, זה היה המחיר הזול ביותר שפולין שילמה עבור צמיחה עתידית.
מאז, פולין רשמה צמיחה רצופה במשך למעלה משלושה עשורים, ההתרחבות הארוכה ביותר בהיסטוריה המודרנית של אירופה. בשנת 2009, כאשר כלכלות היבשת קרסו תחת המשבר הפיננסי - גרמניה התכווצה ב-5.6% ובריטניה ב-4.2%, פולין הייתה היחידה שצמחה ב-2.6%, מה שהעניק לה את הכינוי "האי הירוק" בים של דיו אדום. בספטמבר 2025 חצתה הכלכלה הפולנית את רף הטריליון דולר.
מנגד, הממלכה המאוחדת מציגה תמונה הפוכה. מאז 2008, קצב הצמיחה לנפש צנח מ-2.34% לכ-0.46% בלבד. השילוב של מדיניות צנע, פריון נמוך והזעזוע של הברקזיט - שגרע לפי ההערכות כ-6% עד 8% מהתפוקה - יצר קיפאון חסר תקדים. הפער בפריון מול גרמניה וצרפת שילש את עצמו, ובריטניה מצאה את עצמה במצב שבו היא נמנעת ממיתון קצר אך משלמת במחיר של עשור וחצי ללא צמיחה ממשית. בעוד פולין קטפה את פירות ה"כאב" של שנות ה-90, בריטניה נותרה לכודה בנוחות שהפכה לדעיכה.