משרד המסחר האמריקאי הודיע כי כמחצית מהסכום, כמיליארד דולר, יוזרמו ל-IBM לטובת הקמת חברת Anderon, מה שהחברה מגדירה כ"בית היציקה הקוונטי הראשון בארצות הברית". לפי IBM, המהלך נועד למצב את ארה"ב כמדינה שתייצר את רוב פרוסות השבבים הקוונטיים בעולם.
ההשקעה תתבצע במסגרת חוק השבבים והמדע האמריקאי (CHIPS and Science Act), ותכלול גם תמיכה בחברות קטנות יותר כמו D-Wave Quantum ו-Rigetti Computing, שיקבלו עד 100 מיליון דולר כל אחת בתמורה להון בחברות. מניות שתי החברות זינקו לאחר ההודעה, בעוד מניית IBM עלתה בכ-4%.
בוושינגטון רואים במחשוב הקוונטי זירה אסטרטגית חדשה במאבק מול סין. מחשבים קוונטיים מסוגלים לבצע חישובים במהירות הגבוהה משמעותית ממחשבים רגילים, ונתפסים כבעלי פוטנציאל לשנות תחומים שלמים, מבינה מלאכותית ובריאות ועד אנרגיה, ביטחון וסייבר.
הפסגה אמנם הסתיימה באווירה חיובית ובהכרזה על הקמת "מועצת סחר" חדשה בין המדינות, אך בפועל רוב ההבנות נותרו בשלב ההצהרתי. גם הפסקת האש המסחרית שהושגה באוקטובר — במסגרתה ארה"ב השעתה העלאות מכסים על מוצרים סיניים וסין ריככה מגבלות על יצוא מתכות נדירות — עדיין אינה מובטחת מעבר לחודשים הקרובים.
למרות האווירה הפייסנית, סוגיית הטכנולוגיה נותרה מוקד העימות המרכזי. ארצות הברית ממשיכה להגביל יצוא של שבבים מתקדמים וציוד לייצור שבבים לסין, מתוך חשש שהיכולות הללו יחזקו את היתרון הסיני בתחומי הבינה המלאכותית והביטחון. מנגד, בייג'ינג טוענת כי וושינגטון מנסה לבלום באופן מכוון את התפתחותה התעשייתית.
לצד הטכנולוגיה והגיאופוליטיקה, שני הצדדים ניסו לקדם גם אינטרסים אנרגטיים. טראמפ טען כי סין מעוניינת לרכוש יותר נפט אמריקאי, ואף רמז לשיתוף פעולה סביב יציבות מצר הורמוז והמלחמה באיראן. בעקבות דבריו נרשמה עלייה במחירי הנפט, אך גם כאן הרשויות בסין לא אישרו את הדברים באופן רשמי.
הפער בין ההצהרות האופטימיות לבין המציאות בשטח ממחיש כי מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין כבר אינה מתמקדת רק במכסים או ביבוא ויצוא. המאבק עבר לשליטה בטכנולוגיות העתיד, בשרשראות האספקה, באנרגיה ובעליונות הגיאופוליטית — תחומים שעשויים לעצב את הכלכלה העולמית בעשורים הקרובים.
התרעות פיקוד העורף