נשיא ארצות הברית תיאר את המועצה, שגבתה דמי "חברות לכל החיים" בסך מיליארד דולר ממנהיגי עולם, כאחד הארגונים הבינלאומיים "המשמעותיים ביותר" שהוקמו. מדינות חברות התחייבו להעביר 7 מיליארד דולר עבור "חבילת הסיוע" של המועצה לעזה, וטראמפ הבטיח עוד 10 מיליארד דולר במימון אמריקאי.
אך ארבעה חודשים לאחר הקמתה, הקרן הפיננסית שהוקמה על ידי הבנק העולמי לא קיבלה כלל כספים מתורמים, כך לפי ארבעה אנשים המעורים בנושא. "אפס דולרים הופקדו", אמר אחד מהם לטיימס.
על פי הדיווח במקום להשתמש בקרן שמנוהלת על ידי הבנק העולמי וזכתה לאישור האו"ם, המועצה קיבלה תרומות ישירות דרך חשבון בבנק ג'יי. פי. מורגן שלה, כך מסרו דובר המועצה ואדם נוסף שמכיר את ההסדרים. בעוד שהבנק העולמי מחויב לדווח לתורמים ולחברי המועצה על מצבה הכספי של קרן עזה, לא קיימות דרישות שקיפות עצמאיות עבור חשבון ג'יי. פי. מורגן.
גורם רשמי במועצת השלום אמר ל"פייננשל טיימס" כי "הוקמו מספר אפשרויות לקבלת מימון", כולל המנגנון של הבנק העולמי, וכי "בשלב זה התורמים בחרו להשתמש באפשרויות אחרות". לדבריו, מועצת השלום "תדווח על מצבה הפיננסי" למועצת המנהלים שלה, שמורכבת מבכירי ממשל טראמפ ויועצים נוספים, "במועד שיימצא לנכון".
מחלקת המדינה האמריקאית מתכוונת להסב כ-1.2 מיליארד דולר מתקציבי סיוע לטובת פרויקטים הקשורים לאג'נדה של המועצה. עם זאת, הכספים - שלא יועברו ישירות למועצה - עדיין לא נוצלו.
עוזר בכיר בקונגרס אמר לפייננשל טיימס: "אף דולר מהכסף הזה לא עבר למועצה. אף חלק מהכספים הללו לא מנוהל על ידי מועצת השלום. ומחלקת המדינה אומרת שאין כוונה שכספים כאלה ינוהלו על ידי המועצה".
על פי דיווח מחלקת המדינה האמריקאית מעוניינת להעביר כ-50 מיליון דולר ישירות למועצה לצורך מימון פעילותה, אך גם סכום זה טרם הועבר. גורמים רשמיים הבטיחו לקונגרס שהמועצה לא תוכל להשתמש בכספים עד שיוקמו מנגנוני בקרה פיננסיים ומערכות נוספות הדרושות לקבלת כספים אמריקאיים, כך לפי אותו עוזר בקונגרס.
ממחלקת המדינה נמסר כי היא "תומכת בחזונו של הנשיא" עבור המועצה ו"ממשיכה לבחון כיצד סמכויות קיימות, תוכניות ותיאום בין-סוכנותי יכולים לתמוך בצורה הטובה ביותר ביעדים הללו".
גורמים נוספים המעורבים בתכנון עזה שלאחר המלחמה אמרו כי עלו שאלות משפטיות נוספות בעקבות האופן שבו החלטת מועצת הביטחון של האו"ם תיארה את המועצה כ"מינהלת מעבר" עד שהרשות הפלסטינית תחזור לשלוט ברצועה. "מה יקרה כשהמעמד הזה יפוג?" תהה אחד מהם. קבלן פוטנציאלי אחד אמר: "מי אחראי על עזה? איזה חוק חל בעזה? יש כאן הרבה סיכון לחברות שינסו לבצע את זה".
לאחר שהפסקת אש בתיווך אמריקאי סיימה שנתיים של לחימה עזה בין ישראל לחמאס, טראמפ הציג תוכנית רב-שלבית שאפתנית שכללה פירוק חמאס מנשקו, נסיגת כוחות ישראליים ושיקום הרצועה.
אלא שעד כה לא הושגה התקדמות באף אחד משלושת היעדים המרכזיים הללו. שני גורמים המעורים בתכנון עזה לאחר המלחמה הוסיפו כי "אף דולר אמריקאי אחד" לא הועבר בפועל לשיקום הרצועה.
"הם יודעים שאם ייכנסו לעזה, אנשים יציפו אותם בבקשות לעזרה - ואין להם כלים או אמצעים", אמר בהבה, שנמצא בקשר קבוע עם חברי הוועדה. "זה באמת עגום".
התרעות פיקוד העורף