כלי טיס בלתי מאוישים מתוצרתה כמו באירקטאר TB2 שהוכיח יעילות קטלנית בעימותים בנגורנו-קרבאך, בלוב ובאוקראינה, הפכו ללהיט יצוא ל-34 מדינות, כולל המפרציות וכן באפריקה והקווקז. לטורקיה בסיסים צבאיים בקטאר, בסומליה, בצפון קפריסין, בלוב, בסוריה וכן אחיזות באזור הכורדי של עיראק. טורקיה מחזיקה בנוכחות צבאית ישירה בצפון סוריה ובעיראק במטרה לבלום את השאיפות הלאומיות הכורדיות שה-PKK, ארגון המחתרת הכורדית וגרורותיו, מאיימים לממש במזרחה של אסיה הקטנה.
טורקיה בנתה מערכות של תעשייה צבאית מפותחת המייצרת כיום כ-80% מאמצעי הלחימה שלה בעצמה, כולל מערכת הגנה אווירית רב-שכבתית מפיתוח מקומי. לטורקיה מסה אדירה של כוחות: חיל האוויר מחזיק כ-200 מטוסים, בעיקר 16F ועוד מסוקי קרב, אך האיום העיקרי בזמן עימות מול ישראל הוא מכיוון זרוע הים, הכוללת 14 צוללות ועוד נושאת מסוקים לצד פריגטות. הצבא הטורקי מאומן הן במלחמה מול הכורדים במשך עשרות שנים והן בסוריה ועיראק עם משימות רחבות של ארטילריה, שריון ואוויר - גם בסביבה עירונית וגם במלחמה הררית קשה.
דוקטרינת המולדת הכחולה (Mavi Vatan) משקפת שאיפה לשליטה ימית מוחלטת במזרח הים התיכון, בים האגאי ובים השחור, תוך קריאת תיגר על גבולותיהן הימיים של יוון וקפריסין שחברו צבאית לישראל מול הענק הטורקי המנסה לזכות בכוח בשדות נפט פוטנציאליים לא לו.
התרעות פיקוד העורף