לפי גורמים המעורים בפרטים, המנגנון המתגבש יאפשר לבנק המרכזי של איראן לבצע הזמנות של מוצרים הומניטריים, כאשר התשלום יתבצע מתוך הכספים המוקפאים. הכספים עצמם, שמקורם ברובם במכירות נפט שנעצרו בשל הסנקציות, יועברו בצורה מבוקרת תחת פיקוח בינלאומי, ובתיאום עם הרשויות הרלוונטיות בקטאר ובארצות הברית.
צוין שבארה"ב רואים במהלך המדובר פוטנציאל ליצירת מודל רחב יותר, שיחול בעתיד על מקורות נוספים של כספים איראניים מוקפאים ברחבי העולם. במקביל, יש הרואים בכך צעד ראשון מתוך חבילת כספים גדולה יותר, כאשר בטהרן מבקשת לשחרר באופן מיידי כ־24 מיליארד דולר מתוך הסכומים החסומים.
במקביל, גורמים במערב מדגישים כי גם אם יושגו הבנות, ההקלות יהיו הדרגתיות ותלויות בהתנהלותה של איראן. בכיר אמריקני ציין כי הכספים יועברו רק אם טהרן תעמוד בהתחייבויותיה במסגרת ההבנות המתגבשות, ותפגין שיתוף פעולה בתהליך המדיני.
על פי ההצעה הנבחנת, המנגנון עם קטאר יאפשר גם שקיפות גבוהה יותר לגבי רכישות איראניות, לצד יכולת פיקוח אמריקנית על השימוש בכספים המוקפאים. בכך מקווים בוושינגטון לשמור על מנוף לחץ מדיני וכלכלי גם בתוך תהליך ההקלות.
רוב הכספים האיראניים המוקפאים ברחבי העולם מקורם בהכנסות נפט, והם מוחזקים בין היתר במדינות כמו סין, הודו, עיראק וקטאר. ההערכות הן כי המנגנון שנבחן עם קטאר עשוי לשמש תקדים גם לטיפול בכספים נוספים מסוג זה בעתיד. הדיונים על שחרור הכספים המוחזקים בקטאר החלו כבר בסוף חודש מאי, כאשר יו"ר הפרלמנט האיראני וראש צוות המשא ומתן, מוחמד באקר קליבאף, הגיע לדוחא לשיחות בנושא. המגעים הללו סייעו, לפי הגורמים המעורים, לחדש את ההתקדמות לקראת מתווה ההבנות הנוכחי.
התרעות פיקוד העורף