הדולר האמריקאי, השולט בכ-80% ממימון הסחר העולמי, העניק לארה"ב יתרון היסטורי בפיקוח על הכלכלה הגלובלית, שכן מרבית העסקאות הבינלאומיות מחויבות לעבור דרך בנקים אמריקאיים. אולם, כאשר יריבותיה של וושינגטון משתמשות ביואן, העסקאות אינן נכנסות למערכת הבנקאית הנתונה למרותה, מה שמנטרל לחלוטין את כוחה להטיל מגבלות משמעותיות.
המגמה הזו אינה מוגבלת רק לטהראן. על פי דיווחי ה"וול סטריט ג'ורנל", גם רוסיה הפכה את היואן למטבע סחר מרכזי מאז פרוץ המלחמה באוקראינה ב-2022. כיום, למעלה מ-90% מהסחר בין מוסקבה לבייג'ינג מתבצע ביואן וברובל. עסקאות ענק אלו מבוצעות ברובן על גבי מערכת ה-CIPS הסינית, מערכת שנועדה להוות אלטרנטיבה עצמאית למערכת ה-Swift המערבית. נתוני מכון המחקר "המועצה האטלנטית" מצביעים על כך שהיקף העסקאות במערכת זו זינק לאחרונה לממוצע מדהים של כ-115 מיליארד דולר ביום.
במקביל, סין ממשיכה להרחיב את השימוש בפלטפורמת "mBridge" החדשנית לביצוע תשלומים בינלאומיים במטבעות דיגיטליים, תוך דילוג מוחלט על מוסדות פיננסיים אמריקאיים. אף שסין מצהירה שאין בכוונתה להחליף את הדולר לחלוטין, המטרה האסטרטגית שלה מתבהרת במהירות: בניית נתיבי סחר בינלאומיים חסינים שיאפשרו לה לסייע לבעלות בריתה, ובמקביל להגן על עצמה מפני מתקפה כלכלית בעתיד, למשל במקרה של עימות צבאי סביב טייוואן.