מצד שני, אם תקשיבו לאנשים שבונים את הטכנולוגיה הזו - סם אלטמן מ־OpenAI או דריו אמודיי מ־Anthropic, מתברר שכולנו סתם בהיסטריה. אלטמן הצהיר שה־AI לא באמת ימחק משרות צווארון לבן, אלא פשוט ירחיב את מה שאנחנו עושים. אז איך יכול להיות שחברות ההייטק מפטרות בהמוניהן בעזרת כלים שהיצרנים שלהם נשבעים שהם בכלל לא פוגעים בתעסוקה?
כאן בדיוק היינו מצפים שהמדינה תיכנס לתמונה. קל להגיד שהממשלה פשוט "נרדמה בשמירה", אבל המציאות הרבה יותר מטרידה: הממשלות לא פראייריות, הן פשוט לכודות בתוך משחק אכזרי.
אם ממשלת ישראל, או כל ממשלה מערבית אחרת, תחליט לעצור את הפיטורים דרך מיסוי על אוטומציה או רגולציה נוקשה, חברות הענק פשוט יעברו למדינה שהחוקים בה גמישים יותר. זו הסיבה שהממשלה צריכה את אלטמן לא פחות ממה שהוא צריך אותה. ההצהרות שלו הן כדור ההרגעה המושלם לפוליטיקאים. כשאלטמן אומר ש"הכל יהיה בסדר", שרי הכלכלה והאוצר יכולים להיאחז בזה כתירוץ לא לעשות כלום. למה לבנות רשתות ביטחון חדשות לעובדים, למה להשקיע מיליארדים בהסבות מקצועיות אמיתיות, אם מנכ"ל OpenAI הבטיח שהמשרות פשוט יתרחבו?
אבל בזמן שכולם עוצמים עיניים, אנחנו נשאבים אל תוך מה שכלכלנים מתחילים לכנות "מלכודת הפיטורים". מי בדיוק יקנה את התוכנות, המנויים והשירותים של החברות האלו, אם למעמד הביניים לא תהיה משכורת?
הגיע הזמן להפסיק להתייחס להצהרות של ראשי תעשיית ה־AI כאל נבואות טכנולוגיות, ולהתחיל לקרוא אותן כמו מה שהן באמת: תשקיף לקראת הנפקה. כל עוד אנחנו, והמדינה שלנו, נמשיך לקנות את האשליה הזו כתירוץ לחוסר מעש - אנחנו אלו שנשלם את החשבון כשתיגמר המסיבה.