כבר מעל שלוש שנים וחצי מרננים אלה שקשה להם לראות בהצלחותיה הכלכליות והמשקיות של ישראל, בשל עיוורון השנאה לממשלה היוצאת בתחום הכלכלי והעסקי, כמו ביקשו לקלל ונמצאו מברכים. בחודשים האחרונים היו אזהרות על נפילת עטרת ישראל, היא סקטור ההייטק המוביל והמחזיק את המשק על כתפיו. כעת באים הנתונים המצוינים ומכים במומחים הקודרים, חוזי השחורות.
לפי נתוני IVC ולאומיטק, זרוע בנקאות ההייטק של בנק לאומי, חברות טכנולוגיה ישראליות גייסו בחצי הראשון של שנת 2026 סכום של 7.6 מיליארד דולר, עלייה אדירה של 52% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לא זו בלבד, אלא שמתוך הסכום הזה 4.2 מיליארד דולר גויסו ברבע השני של השנה, לאחר שוך הקרבות מול איראן.
בשנתיים האחרונות הגיוס של סקטור ההייטק מגיע בממוצע לכ-3 מיליארד דולר ברבעון, סכום מדהים על רקע הניסיון של מדינות שונות בעולם לגייס הון בתחום ההייטק. בין המבקשות לרתק הון במקביל לישראל אפשר למנות את יפן, קוריאה הדרומית, סין וארה"ב. ברבע השני של השנה הגיוס היה גבוה ב-50% לעומת הרבע השני של 2020.
ההשקעות של ישראל בהייטק והגיוס האדיר שנמשך מביאים לתוצאות יפות וממשיכים להיות מגולמים בנס יצוא השירותים של הסקטור העסקי של ישראל. שימו לב, יצוא השירותים של ישראל במשך 12 החודשים עד חודש אפריל השנה הגיע ל-96.6 מיליארד דולר, לעומת 87.1 מיליארד דולר שנה קודם לכן, בהתאמה. מתוך האמור, יצוא השירותים העסקיים בשנה שעד אפריל השנה היה 83.1 מיליארד דולר, לעומת 73.5 מיליארד דולר בשנה שעד אפריל אשתקד.
המחברים מציינים את החשש מהתעצמות מחודשת של המתיחות האזורית, שנותרה סיכון מרכזי להרעה בתחזיות החיוביות למשק הישראלי. למרות זאת, קרן המטבע הבינלאומית נאלצת לחזות כי הצמיחה בשנה הבאה, 2027, תהיה 4.4%, לאחר 3.5% השנה בהמשך ל-2.9% בשנת 2025. תחזית זו נמוכה מתחזית הבנק המרכזי בדבר צמיחה של 5.5% בשנה הבאה, לאחר 4.4% השנה.
עוד מעריכה קרן המטבע הבינלאומית כי שיעור האבטלה יישאר נמוך, 3.1% בשנה הבאה, לאחר 3% השנה ובשנת 2025. האינפלציה תרד בשנה הבאה ל-2.1% לאחר 2.3% השנה. הגירעון הממשלתי, שעלה השנה ל-6.2% בגלל המלחמה לאחר 5.2% אשתקד, דווקא צפוי לרדת בשנה הבאה ל-5.1%. בנק ישראל אופטימי יותר: לפי תחזיותיו, גירעון הממשלה השנה יהיה 4.9% ובשנה הבאה 4.2% - נתון שהרבה מדינות באירופה היו חולמות עליו. בגוש היורו הגירעון עומד על 2.9% (צרפת 5.1% ובלגיה 5.2%), בלי הוצאות מלחמה.
עוד צופה קרן המטבע הבינלאומית כי יחס החוב לתוצר יהיה בשנה הבאה 70.7%, לאחר 70.1% השנה. בנק ישראל בדעה דומה, שלפיה יחס החוב לתוצר יתייצב השנה ובשנה הבאה על 69%, למרות הוצאות הביטחון האדירות. גם על המספר הזה יכולים רק לחלום בגוש היורו, עם יחס חוב לתוצר של 88.5% (איטליה 137.1%, יוון 146.1%, צרפת 115.6%, בלגיה 107.9% ואפילו גרמניה 63.5%). העודף בחשבון השוטף יעלה בשנה הבאה ל-1.8% מהתוצר, לאחר 1.3% השנה ו-1.5% אשתקד. בשנת 2024 העודף בחשבון השוטף היה 2.9% על פי הקרן.
בנק ישראל מצא כי קצב עליית השכר במשק בשלושת החודשים מרס-מאי השנה עלה ב-6.8% לעומת המקבילה אשתקד. תעסוקה זו תביא ברכה לישראלים, ולפי בנק ישראל הצריכה הפרטית תעלה בשנה הבאה ב-6.5% לאחר 3% השנה, קרוב לעשרה אחוזים בשנתיים. מה רע?
ההצלחה הישראלית מתרחשת על רקע הביקוש העולמי לפתוח מרכזי מחקר בישראל, היות שהישראלים לא רק מגייסים הון, הם ממשיכים לעסוק במחקר ופיתוח אינטנסיביים, שחלקם יוכל לזרום לצרכיה הביטחוניים של ישראל. ישראל היא שיאנית המו"פ ביחס לתוצר בעולם, משאירה אבק מאחוריה למרבית העולם המפותח. שיעור המו"פ ביחס לתוצר לפי ה-OECD והלמ"ס עומד על 6.8% מהתוצר, מו"פ אזרחי. מתוך נתון זה, ההוצאה הלאומית על מו"פ אזרחי בלבד, ללא מו"פ ביטחוני, עומדת על 6.3% מהתוצר, שהם קרוב ל-120 מיליארד שקל.
שימו לב למאפיין ייחודי למשק הישראלי: בניגוד למצב ברוב מדינות המערב, את רובה המכריע של הפעילות, כ-93%, מממנים ומבצעים המגזר העסקי, חברות הייטק, חברות הזנק ומרכזי פיתוח רב-לאומיים. חלקו של המגזר הממשלתי ישירות במו"פ האזרחי נמוך מאוד, כ-1%. בנוסף, כ-45% ממימון המו"פ העסקי בישראל מגיעים ממקורות זרים.
המתחרות מול ישראל נמצאות מאחור. המרשימה ביותר מהן היא קוריאה הדרומית, עם הוצאה של 5.1% מו"פ ביחס לתוצר. ההשקעות במדינה הן של קונגלומרטים אדירים, הצ'בול בשפת המקום, וכן סיוע ממשלתי. רק השבוע הודיעה ענקית שבבי הזיכרון לבינה מלאכותית המצליחה ביותר בעולם, SK Hynix, על כניסה ורישום מניות בנאסד"ק לגיוס 28 מיליארד דולר. בארה"ב, למרות גודלה ועוצמתה, שיעור ההוצאות על מו"פ ביחס לתוצר הוא 3.6%.
במקום רביעי בהוצאה למו"פ ביחס לתוצר נמצאת יפן, שמתעקשת לחזור להיות מדינה חדשנית לאחר 35 שנה של קיפאון בשל מדיניות מוניטרית גרועה. יפן מוציאה 3.4% על מו"פ ביחס לתוצר, מגדילה מדי שנה את הוצאות המו"פ ב-5%, ומובילה בבניית תשתית ייחודית לתעשיית שבבי הזיכרון - FAB Fabrication Plant, שהוא מפעל מיוחד לייצור מוליכים למחצה ושבבים. ממשלת יפן החליטה זה עתה לסבסד בכבדות הקמת מפעלים לשבבי זיכרון של החברה האמריקאית מיקרון בעיר הירושימה.
גרמניה משתרכת מאחור עם הוצאה של 3.1% מו"פ ביחס לתוצר, מפגרת בתחום ההייטק ועסוקה יותר בטכנולוגיות של האתמול. היא עדיין מעל ממוצע ה-OECD, שעומד על 2.7% הוצאות מו"פ לתוצר. סין, שנלחמת ראש בראש מול ארה"ב, היא בין המובילות בתחום הבינה המלאכותית ומקווה גם להתמקד בשליטה על הדור הבא של ההייטק, הוא הקוואנטום. הוצאותיה עומדות על 2.8% מו"פ לתוצר.
חברי הקרן הדגישו את החשיבות של הבטחת היצע עבודה הולם ובעל מיומנות מספקת כדי לשמור על היתרון התחרותי בענף ההייטק, לרבות בינה מלאכותית. יש חשיבות גדולה במיוחד להכשרה מקצועית, כדי להקל על ניידות עובדים.
חברי הקרן מברכים על מטרת השלטונות להחזיר את האינפלציה אל תוך טווח היעד. הם הסכימו כי עמדת המדיניות המוניטרית ההדוקה שמפעיל הבנק המרכזי כדי לשמור על יציבות המחירים, בהינתן לחצים אינפלציוניים הנובעים ממחירי אנרגיה גבוהים יותר ומזעזועי היצע, כלומר בעיקר מחסור בכוח אדם, היא נכונה כעת למשק הישראלי. ואכן, בנק ישראל הפחית את הריבית השבוע ברבע אחוז ל-3.5%.
עקב אכילס שני של ישראל הוא תקציב הביטחון הגדל בהתמדה. מנהלי קרן המטבע הבינלאומית בירכו על מחויבותם של השלטונות למשמעת פיסקלית והדגישו כי צמצום הגירעון, בצורה הדרגתית ואמינה, חשוב לצורך בנייה מחדש של כריות ביטחון ולייצוב החוב הציבורי. בהתחשב בהוצאות הביטחון הגבוהות וברמות הנמוכות ממילא של ההוצאה האזרחית, המנהלים סברו כי ההתאמה הפיסקלית צריכה להישען בעיקר על צעדים להעלאת מיסים - קו ברור לממשלה הבאה שתבוא, במקביל למאמצים לייעול ההוצאות, ובשפה שלנו: הפחתת תשלומי העברה לחרדים.
חברי קרן המטבע הבינלאומית הדגישו כי בחינה מקיפה של מערכת המס, לרבות הטבות מס ופטורים ממס, חיונית כדי לשפר את הפשטות, היעילות וההוגנות שלה. רמז גס כי מנעמי הקהילה החרדית יופחתו לאחר הבחירות, תהיה הממשלה אשר תהיה. תוצאות הבחירות יכתיבו אם הממשלה הבאה תכניס ידה לכיסם של העמלים, ההייטקסטים, הנושאים בעול המילואים - או תעשה סדר מול החרדים.
קל יהיה לממשלה להכניס ידה לכיסי החזקים, שהם "אבן הראשה" של המשק הישראלי על רקע התעשרות הישראלים ב-19% מאז תחילת המלחמה, בעיקר בשל ביצועי שוק ההון. אלא שזאת תהיה כריתת הענף שעליו בנוי המשק הישראלי לטובת הולכי בטל, שבשבוע הקרוב, טרם יציאת הכנסת לפגרה עד לאחר הבחירות, ינסו לחוקק חוקים שילבינו השתמטות משירות צבאי וסלחנות כלפי עריקים. הייטק אדיר מול ציבור המאופיין בתכונות של מאות שנים לאחור. חבל.
בהודעה שהוציא השבוע בנק ישראל נאמר כי צריך צעדים תקציביים שיעלו את הכנסות המדינה, כלומר העלאות מיסים. המשך ההודעה מתייחס לחרדים באומרו כי כל זאת ייעשה רק "לאחר שימוש יעיל יותר בהוצאות הציבוריות, ובפרט צמצום הוצאות המייצרות תמריצים שליליים ליציאה לשוק העבודה ולהעלאת הפריון", כלומר, קיצוץ כספים לחרדים.
ההיגיון פשוט: ככל שאוכלוסיות רבות יותר יצטרפו למעגל העבודה, נטל המיסים הנדרש להגדלת ההכנסות יהיה קטן יותר. הממשלה הבאה תצטרך לבחור את הדרך הנכונה בין המשך העול על העמלים, העובדים, הלומדים, המשרתים ומשלמי המיסים המחזיקים את המשק הישראלי, לבין החרדים, העמלים להעביר הצעות מבישות בכנסת ולנגוס בעוגת התוצר מבלי לתרום לאפייתה או לשמירה עליה באמצעות שירות צבאי. טוב שיש לנו הייטק, אך עד מתי הוא יחזיק אותנו מול החרדים?
התרעות פיקוד העורף