רשות ההשקעות של קטאר (QIA), הנמצאת בבעלות המדינה, מחזיקה ב-17% מזכויות ההצבעה וב־10.4% מהון המניות הכולל של פולקסווגן. בשל כך, יש לה השפעה על ההחלטות המתקבלות במטה החברה בוולפסבורג.
קטאר, שנחשבה במשך שנים לתומכת כלכלית מרכזית של חמאס בעזה, מתנגדת לעסקה לייצור רכיבי נשק שנועדו אך ורק להגנת ישראל מפני מתקפות רקטות.
כיום מיוצרים מיירטי כיפת ברזל במפעל של רפאל בצפון ישראל. על פי הדיווח, בשנה שעברה החל לפעול גם קו ייצור בארצות הברית, במסגרת שיתוף פעולה עם חברת ריית'און. הקו האמריקאי מיועד לספק מיירטים למערכת ההגנה האווירית החדשה של חיל הנחתים האמריקאי, ובמידת הצורך יוכל גם לתגבר את יכולות הייצור בישראל.
על פי הדיווחים, הקמת קו ייצור בהודו נועדה לשרת כמה יעדים במקביל. בין היתר, היא עשויה לאפשר לרפאל להרחיב את היקף המכירות למדינות נוספות, להפחית את עלויות הייצור, ליצור גיבוי נוסף לקווי הייצור הקיימים ולחזק את מעמדה בשוק הביטחוני ההודי.
למהלך יש גם היבט אסטרטגי מבחינת הפעילות העסקית של החברה. בהודו קיימת מדיניות שלפיה חברות ביטחוניות זרות המבקשות למכור מוצרים לצבא המקומי נדרשות לייצר במדינה, ובמקרים מסוימים גם לייצא ממנה. דרישה זו נועדה לחזק את התעשייה המקומית ואת הכלכלה ההודית, והיא מהווה שיקול משמעותי עבור חברות ביטחוניות בינלאומיות המבקשות לפעול במדינה.