התחנה הענקית, הממוקמת בצ'ונגצ'ינג שבדרום-מערב סין, משתרעת על פני כ-1.2 עד 1.22 מיליון מ"ר ונבנתה כמרכז תחבורה מרכזי לרכבות מהירות. עלות הפרויקט מוערכת בכ-7.8 מיליארד דולר, לפי דיווחים שפורסמו ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת.
נבנתה על הר, ולא על קרקע מישורית
אחד ההיבטים המרשימים ביותר בפרויקט הוא מיקומו. התחנה נבנתה בשטח הררי, והמהנדסים נדרשו תחילה לחצוב, ליישר ולעצב מחדש הר שלם לפני שניתן היה להתחיל בעבודות הבנייה.
לפי דיווחים ותיעודים חזותיים שפורסמו ברשת, השטח מופה בתלת-ממד לפני תחילת החפירות. נעשה גם שימוש בפיצוצים מבוקרים כדי להסיר מקטעי סלע, בעוד עבודות תשתית נרחבות הכשירו את האתר לבנייה.
בתחנה יש 29 רציפים ו-15 מסילות רכבת, והיא תוכננה לקלוט עד 16 אלף נוסעים בשעה בשעות העומס. לפי סוכנות הידיעות שינחואה, מדובר במבנה רב-מפלסי הכולל עד שמונה קומות. אורכם של הרציפים עולה על 400 מטרים, והם נועדו לקלוט רכבות מהירות ארוכות במיוחד כחלק מרשת הרכבות המתרחבת של סין.
רובוטיקה מתקדמת ובינה מלאכותית בבנייה
בפרויקט נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, ובהן מערכות בינה מלאכותית, רשתות דור חמישי וסוגים שונים של רובוטים לעבודות בנייה. רובוטים מונחי לייזר ליישור בטון הופעלו כדי ליישר את המשטחים בדיוק רב. רובוטים להתקנת זכוכית הרימו והציבו לוחות במשקל של עד 800 ק"ג, ובכך האיצו את העבודה והפחיתו משמעותית את הסיכון לתאונות.
באתר נעשה שימוש גם ברובוטים לריתוך וברובוטים שפעלו לניטור מסביב לשעון, בעוד מערכות מבוססות בינה מלאכותית סייעו לשפר את היעילות, לצמצם את עלויות כוח האדם ולהאיץ את קצב העבודות.
הישגים הנדסיים עצומים
לפי הדיווחים, במהלך הבנייה נעשה שימוש בכמעט שני מיליון מטרים מעוקבים של בטון ובכ-366 אלף טונות של פלדה. בשיא העבודות השתתפו בפרויקט כ-40 אלף עובדים.
אחד השלבים ההנדסיים המורכבים ביותר היה הקמת גג התחנה. מבנה גג מפלדה במשקל 16,500 טונות הורכב תחילה בגובה הקרקע, ולאחר מכן הורם באמצעות מערכת הידראולית והוזז כלפי מעלה למרחק של 57 מטרים, עד שהוצב במקומו.
הגג נשען על עמודי פלדה מסיביים בגובה 41 מטרים, המעוצבים בצורת עצים ומכונים עמודי "חואנגג'ואה". הם תוכננו לשפר את עמידות המבנה בפני רעידות אדמה ואת יציבותו. בנוסף, הותקן חיפוי מפלדת אל-חלד בגובה של כמעט 57 מטרים לאורך מדרון ההר.
מרכז תחבורה מרכזי ברשת הרכבות של סין
תחנת צ'ונגצ'ינג מזרח היא חלק מרשת הרכבות המהירות המתרחבת של סין, והיא תחבר את דרום-מערב המדינה ל-14 ערים מרכזיות, בהן צ'נגדו, ווהאן, שיאן, קונמינג, בייג'ינג, שנגחאי, גואנגג'ואו, צ'אנגשה וג'אנגג'יאג'יה.
עם הפעלתה המלאה, התחנה צפויה להפוך לאחד ממרכזי התחבורה החשובים ביותר במערך הרכבות המהירות של סין ולסמל של הנדסת תשתיות בקנה מידה עצום.