במסר פנימי לעובדים הסביר בלומה כי מדובר בשלב זה ב"חישוב תיאורטי", המבוסס על הצורך לסגור פער של כ־20% בעלויות מול חברות מתחרות. הנהלת הקבוצה בוחנת כעת כמה קיצוצים אכן נחוצים ואפשריים בכל מותג, חברה בת ואזור פעילות.
המודל הישן כבר אינו עובד
התרחיש החדש עשוי להביא את מספר המשרות שיעלמו בקבוצה לכ־100 אלף, מתוך יותר מ־650 אלף עובדים ברחבי העולם. פולקסווגן כבר סיכמה על ביטול 35 אלף משרות במותג הליבה, לצד קיצוצים באאודי, פורשה ובחטיבת התוכנה קאריאד. לפי דיווחים גרמניים מהימים האחרונים, יותר מ־37 אלף עובדים כבר חתמו על הסכמי פרישה או עזיבה.
המשבר נובע משילוב של ירידה מתמשכת בעסקי החברה בסין, מכסים אמריקאיים, תחרות חריפה מצד יצרניות רכב חשמלי סיניות ועלויות ייצור גבוהות בגרמניה. פולקסווגן עצמה הודתה כי המודל הוותיק, פיתוח מכוניות בגרמניה, ייצורן באירופה וייצואן לעולם, אינו מתאים עוד לכל מותגי הקבוצה.
בלומה אמר כי מכוניות החברה עדיין מבוקשות, אך הקבוצה "מרוויחה עליהן מעט מדי", ולכן עליה לצמצם את היצע הדגמים ואת מספר הגרסאות ולהפחית עלויות בכל התחומים.
על הפרק ניצב גם עתידם של המפעלים בהאנובר, אמדן וצוויקאו, ושל מפעל אאודי בנקרזולם. תוכנית הקיצוצים של בלומה לא זכתה עד כה לרוב במועצת הפיקוח, על רקע התנגדות נציגי העובדים ומדינת סקסוניה התחתונה. בלומה טוען כי קיימים "פתרונות חכמים יותר" מסגירת מפעלים, ובהם הסבתם לפעילויות תעשייתיות חדשות.
קטאר מקשה על גלגל ההצלה הישראלי
על פי פרסום בסוף השבוע האחרון אחד הפתרונות שנבחנו נוגע למפעל פולקסווגן באוסנברוק, שבו מועסקים כ־2,300 עובדים. ייצור דגם ה־T-Roc קבריולה צפוי להסתיים ב־2027, ולמפעל אין כיום דגם חלופי.
בסוף אפריל חתמה פולקסווגן על מזכר הבנות עם רפאל, שבמסגרתו נשקלה הסבת האתר לייצור רכיבים למערכת כיפת ברזל. לפי הדיווחים, אין מדובר בפיתוח או בייצור המיירטים עצמם, אלא ברכיבי מערכת, מתקני שיגור, כלי רכב וציוד נלווה.
אלא שהתוכנית נתקלה בהתנגדות קרן ההשקעות הממשלתית של קטאר, המחזיקה ב־17% מזכויות ההצבעה בפולקסווגן, ב־10.4% מהון החברה ובשני מושבים במועצת הפיקוח. לפי ה"הנדלסבלאט", הקטרים מתנגדים למיזם משותף או לשיתוף פעולה ישיר עם רפאל, על רקע היחסים המתוחים עם ישראל, אך עשויים להסכים למכירה מלאה של המפעל לחברה הישראלית.
העימות ממחיש את עומק המלכוד שבו נמצאת פולקסווגן: החברה נדרשת לקצץ במהירות, להציל מפעלים גרמניים ולמצוא תחומי פעילות חדשים, אך גם פתרון שעשוי לשמר אלפי משרות עלול להיבלם בשל מאבקי בעלי מניות ושיקולים גאופוליטיים.