מעבר לממד הסמלי של החייאת נתיבי סחר היסטוריים, זהו מהלך גיאו-כלכלי רחב-היקף שנועד לבסס ציר כלכלי-אנרגטי חדש, שבו ריאד ואנקרה עשויות לפעול כמרכזי כוח משלימים: טורקיה כצומת תחבורה, תעשייה ותיווך אזורי, וריאד כמקור הון, ביקוש והשקעות.
יתרה מכך, מדובר ביצירת מרחב ערבי-טורקי חדש שעשוי להתרחב עם הצטרפותן האפשרית של איחוד האמירויות, קטאר ועומאן. מהלך כזה עלול לצמצם עוד יותר את מרחב התמרון של ישראל, וכן של שחקניות נוספות ובהן מצרים, יוון וקפריסין, במיוחד אם פרויקטים אזוריים אחרים יוסטו מזרחה או צפונה דרך טורקיה וסוריה במקום לעבור במסלולים חלופיים.
התרעות פיקוד העורף