תפתחו רגע את המפות שלכם. לא, לא מפות גוגל כדי לבדוק איפה יש פקק באיילון, אלא את המפה של הכלכלה העולמית. בשבועות האחרונים כולם נושאים עיניים מודאגות למצר הורמוז ומחשבים כמה תעלה חבית נפט מחר בבוקר. אבל אני רוצה לקחת אתכם עמוק יותר לתוך צוואר הבקבוק הימי הזה, למקום שבו נקבעים החוקים שישנו את חיי היום-יום ואת תיקי ההשקעות של כולנו.
דמיינו שאתם נוסעים בכל בוקר בכביש מהיר, ציבורי ופתוח לכולם, ופתאום איזה בריון שכונתי מחליט להציב בוטקה מעץ באמצע הנתיב. הוא מודיע לכם חגיגית שמהיום הוא קובע מי עובר, מתי עוברים, וכמובן - כמה זה עולה לכם. אם המשטרה תעצום עיניים, או גרוע מכך, אם מפקד המשטרה יציע לכם לשלם לו "דמי שמירה" כדי לעבור את הבריון, מה לדעתכם יקרה מחר בבוקר בכביש המהיר השכן? כל בריון בכל שכונה בעולם יקים לעצמו בוטקה משלו, והתנועה כולה תשותק.
זה בדיוק הסיפור של הורמוז. אם העולם ישלים עם מצב שבו מדינה מחליטה לסגור מצר בין לאומי ולנהל אותו כאילו מדובר בחצר האחורית שלה, שברנו את הכלים של הסדר הימי העולמי כולו.
אבל כן, קראתם נכון, הוא מיהר לחזור בו כמעט מייד. הלחץ מצד המדינות באזור וכל בעלות הברית של ארצות הברית היה פשוט אטומי. הם הבהירו לו שאם הוא יגבה תשלום, הוא בעצם מכשיר את השרץ. הוא נותן לגיטימציה חוקית לרעיון שחופש השיט הוא כבר לא זכות מובנת מאליה, אלא מוצר למכירה. ברגע שטראמפ הבין את עומק התקדים המסוכן הזה, הוא נאלץ לסגת מהרעיון ולהבין שכאן נדרש כוח אמיתי, לא עסקת אחוזים.
מכולות של שבבים, רכיבים אלקטרוניים, מכוניות, ביגוד ומזון פשוט ייתקעו בים או יתייקרו בצורה שתהפוך את האינפלציה שחוויתם בשנים האחרונות למשחק ילדים.
רוסיה תעשה בדיוק אותו דבר בנתיב הימי הצפוני באוקיינוס הארקטי. ברגע שהכלל היסודי של חופש השיט קורס, כל חברה שמייצרת, משנעת או מוכרת בעולם נפגעת אנושות.
תכל'ס, מה אנחנו עושים עכשיו עם המידע הזה? כמשקיעים, אנחנו חייבים להבין שחופש השיט הוא לא מושג משפטי יבש, הוא הדלק האמיתי של הגלובליזציה. הטון שלי כאן הוא אומנם מזהיר ומציאותי מאוד לגבי הסיכונים המערכתיים, אבל תמיד יש מקום לאופטימיות פיקחת. חברות חזקות כבר מבינות את הסיכון ומשקיעות מיליארדים בנתיבים עוקפים, במעבר לייצור מקומי או קרוב ובתשתיות יבשתיות שלא תלויות בבריון התורן עם הבוטקה במצר. אלו החברות שיפגינו חוסן ויהוו הזדמנות השקעה נהדרת לטווח הארוך.
הדילמה של טראמפ בהורמוז היא הדילמה של הכלכלה העולמית כולה: להילחם עכשיו בנחישות על העיקרון הבסיסי של שוק פתוח וחופשי, או לשלם עליו בריבית דריבית מחר בבוקר. ובסוף, כמו תמיד, פיקחות וראייה ארוכת טווח מנצחות את הבהלה הרגעית.
התרעות פיקוד העורף