עיראק במרכז המפה החדשה
ברק תיאר מערך אזורי הכולל את עיראק, סוריה, ירדן, טורקיה, לבנון ומצרים, וטען כי בגדאד עשויה להפוך למוקד של ברית כלכלית וביטחונית חדשה. הוא הציג גם אפשרות לחיבור טורקיה לאזרבייג'ן, טורקמניסטן ומרכז אסיה, כדי להזרים גז ואנרגיה לעבר אירופה.
סוכנות AP דיווחה כי חברות אמריקאיות חתמו עם ממשלת עיראק על הסכמים ושותפויות בהיקף של כ-60 מיליארד דולר. בין היתר, שברון חתמה על הסכמים להגדלת תפוקת הנפט ולהשקעה בצינור שייצור נתיב יצוא נוסף מעיראק לשווקים העולמיים.
הפייננשל טיימס דיווח כי שברון ושותפות נוספות מנהלות מגעים להקמת רשת צינורות מדרום עיראק לכירכוכ, ומשם דרך סוריה לנמל בניאס שבים התיכון. הנתיב נועד לעקוף את מצר הורמוז ולהעניק לעיראק חלופה להובלת נפט דרך המפרץ.
מחלקת המדינה האמריקאית בירכה במקביל על שיתוף הפעולה בין עיראק לסוריה לשיקום צינור הנפט המחבר בין המדינות, והגדירה אותו פרויקט תשתית בעל חשיבות אסטרטגית אזורית.
חלופה למסדרון שעובר בישראל?
החזון שמציג ברקשונה ממסדרון הודו-המזרח התיכון-אירופה, IMEC, שהוכרז בפסגת ה-G20 בשנת 2023. לפי מזכר ההבנות המקורי, המסדרון אמור לחבר את הודו לאיחוד האמירויות ולסעודיה, ומשם לעבור ברכבת דרך ירדן וישראל, לפני המשך ההובלה הימית לאירופה.
הפרויקט נתקע בעקבות המלחמה שפרצה לאחר מתקפת 7 באוקטובר והיעדר נורמליזציה בין ישראל לסעודיה. עם זאת, אין לפי שעה הודעה אמריקאית רשמית שלפיה המיזם החדש מחליף את IMEC או נועד במפורש להוציא את ישראל ממפת הסחר. הודו ומדינות אירופה אף המשיכו בחודשים האחרונים לדון בקידום המסדרון המקורי.
למרות ההסתייגות, רשימת המדינות שמנה ברק, לצד התמיכה האמריקאית בציר עיראק-סוריה-טורקיה, מצביעה על שינוי אפשרי בסדרי העדיפויות של וושינגטון: מעבר ממסדרון המותנה בשילובה של ישראל ובנורמליזציה אזורית, לתשתית שניתן לקדם גם ללא ירושלים.
התרעות פיקוד העורף