ההשפעה על התוצר האמריקאי החלה עוד לפני פתיחת המשחקים, באמצעות השקעות ישירות של מאות מיליוני דולרים בכל אחת מהערים המארחות. ההשקעות כללו שדרוג אצטדיונים ופיתוח צירי תחבורה, ויצרו מקומות עבודה זמניים וקבועים. לדבריו, "סך התרומה הכלכלית המצטברת למשק האמריקאי בשלב זה נאמד בלמעלה מ-5 מיליארד דולר, והערים המארחות רשמו גידול ממוצע של 10% עד 15% בפעילות הבנייה והטכנולוגיה המקומית".
במהלך המשחקים נרשמה עלייה חדה בביקושים לשירותי תיירות ואירוח. מיליוני המבקרים שהגיעו לערים המארחות העלו את שיעורי התפוסה בבתי המלון לרמה של 90% עד 95%, לצד גידול בפעילות בענפי התחבורה, המסחר וההסעדה. ובטווח הארוך, התשתיות שפותחו עשויות להניב למטרופולינים המארחים חיסכון תפעולי של עשרות מיליוני דולרים בשנה בעשורים הקרובים.
גם החשיפה הבינלאומית שקיבלו הערים עשויה לתמוך בהמשך הצמיחה בענף התיירות, אומר בפמן, ומעריך כי היקף התיירות הנכנסת עשוי לעלות בשיעור קבוע של 2% עד 4% בשנים הבאות, לצד גידול של כ-20% בהשקעות הפרטיות בליגות המקצועניות בארה"ב עד סוף העשור. עם זאת, הוא מזהיר, ניסיון העבר מלמד כי אירוח מונדיאל אינו מבטיח הצלחה כלכלית מתמשכת. מדינות רבות נאלצו להשקיע סכומים גדולים בבניית אצטדיונים ותשתיות מאפס, ולעיתים נותרו לאחר הטורניר עם חובות כבדים ומתקנים יקרים שאין להם שימוש מסחרי מספק. היתרון המרכזי של ארה"ב היה האפשרות להישען על אצטדיונים ותשתיות קיימים, ובהם מתקני ענק המשמשים את ליגת ה-NFL. בכך צומצם הצורך להקים מתקנים חדשים שעלות התחזוקה שלהם עלולה להפוך לנטל לאחר סיום המשחקים.
כך למשל, דרום אפריקה, שאירחה את המונדיאל ב-2010, השקיעה כ-4.3 מיליארד דולר בהכנות, כולל בנייה ושדרוג של עשרה אצטדיונים. לאחר הטורניר הגיעו עלויות התחזוקה השנתיות לעשרות מיליוני דולרים, בעוד שחלק מהמתקנים נותרו ריקים ברוב ימות השנה.
גם בברזיל, שאירחה את המונדיאל ב-2014, עלות האירוח עלתה על 15 מיליארד דולר. אחד הסמלים לכישלון הכלכלי היה אצטדיון "מאנה גארינצ'ה" בברזיליה, שעלות בנייתו עלתה על 550 מיליון דולר ומשמש כיום, בין היתר, כחניון לאוטובוסים. בקטאר, שאירחה את הטורניר ב-2022, היקף ההשקעות הוערך בכ-220 מיליארד דולר. "במונחים של תשואה על ההשקעה, הטורניר לא הניב רווח ישיר וההכנסות הצרכניות והתיירותיות היוו אחוז נמוך ביחס לעלות ההקמה".
במקרה האמריקאי, בפמן מעריך כי התמונה תהיה חיובית יותר, בעיקר בזכות השילוב בין שימוש בתשתיות קיימות לבין הכנסות ממסים. ארה"ב חסכה חלק ניכר מעלויות ההקמה שאפיינו מארחות קודמות, ובמקביל צפויה ליהנות ממיסוי על פרסים, חסויות, תמלוגים והופעות בתשלום. נוסף על כך, בשש מתוך תשע המדינות המארחות מוטל גם "מס ספורטאים" על שחקנים ואנשי צוות, כך שחלק מהפעילות הכלכלית שנוצרה סביב הטורניר חוזר גם לקופות המדינות והרשויות המקומיות.
התרעות פיקוד העורף