ובאמת, את רוב החודש האחרון הצלחתי להעביר בלי להחליף מילה אחת על “המפעל היפהפה והמקסים” הזה, אבל מסתבר שאי אפשר להתחבא לנצח ושגם בבית שלי, במקום הכי בטוח שיש, אתה עלול לדבר עם מרואיין על נושא לגיטימי ואז לגלות במקרה שהוא מומחה לכלכלת ספורט. טוב, אם אין ברירה אז אין ברירה, בואו נדבר על המונדיאל.
“הבטיחו תיירים ורווחים”
את הריאיון המלא אתם יכולים למצוא באתר מעריב אונליין, אבל כשהוא ציין שאחד מתחומי המומחיות שלו הוא כלכלת ספורט, ובהתחשב בעובדה שחלק מהמונדיאל – שבו כאמור הקפדתי באדיקות לא לצפות – נערך בקנדה, לא יכולתי שלא לבקש ממנו שיסכם את השפעת המונדיאל על כלכלת קנדה, ואני מודה שהתשובה היממה אותי: “שיקרו לנו”.
בעקבות כך, כמה פוליטיקאים בקנדה ובמקסיקו הגו רעיון מבריק – בואו נארח מונדיאל ביחד. הרי אנחנו שכנות, שותפות, אנחנו אוהבות לסחור ביחד. אנחנו לא באמת כלכלות נפרדות אלא מרחב כלכלי אחד. אדוני הנשיא טראמפ, אתה הרי לא תטיל מכסים על מי שמארחות ביחד איתך את המונדיאל, נכון?
אבל גם ההבטחה הקטנה לא. פיפ”א העריכה מראש שהטורניר ייצור בקנדה פעילות כלכלית של עד 3.8 מיליארד דולר קנדי ואלפי מקומות עבודה בזכות המוני התיירים שיגיעו, וזה, נאמר בעדינות, לא ממש קרה.
קנדה היא יעד תיירותי מבוקש בקיץ בלי קשר למונדיאל, מהסיבה הפשוטה שזו העונה היחידה שבה לא הכל מכוסה בשלג, אומר לנדר, ככה שתיירי הכדורגל פשוט החליפו תיירים אחרים שהיו באים ממילא.
אז הכנסות מתיירות אין כל כך, את ההכנסות מזכויות השידור, החסויות, מכירות הכרטיסים וחבילות האירוח פיפ”א לוקחת לעצמה – והעיריות וממשלת קנדה נשארו עם החשבונית על האבטחה, התחבורה וההתאמות הנדרשות בתשתיות. לא דיל משתלם במיוחד.
לנדר עצמו לא חושב שהמדינה לא הייתה צריכה לארח. ביחס לכלכלה קנדית של כ־2.5 טריליון דולר קנדי (כ־1.8 טריליון דולר אמריקאי), הוא אומר, גם חשבון של כשני מיליארד דולר קנדי הוא לא סכום שאי אפשר לשלם.
קטנה לסיום
הראיון עם פרופ’ לנדר התקיים באנגלית. בתחילת השיחה ביקשתי ממנו להציג את עצמו להקלטה. הוא אמר “משה” ומיד, מתוך הרגל מראיונות קודמים לכלי תקשורת קנדיים, התחיל לאיית: M-O-S-H-E. עצרתי אותו ואמרתי שאולי האנגלית שלי לא משהו, אבל עם לכתוב משה בעברית אני עוד מסתדר.
זה הזכיר לי טיול באירופה לפני חמש שנים, שבו גיליתי שהשם אריאל, שנשמע כאן רגיל לחלוטין, לא תמיד נקלט בצד השני. אחרי כמה עשרות היכרויות שבהן נאלצתי לחזור על עצמי, מצאתי פתרון יעיל: “My name is Ariel, like the mermaid”. זה אולי לא תרם במיוחד לתדמית הגברית שלי, או לפחות למה שנשאר ממנה אחרי שהודיתי פה קבל עם ועדה שאינני צופה במונדיאל, אבל זה עשה את העבודה.
התרעות פיקוד העורף