מפקד במערך המבצעים של הצי האירי תיאר את המשימה כחיפוש מחט בערמת שחת. לדבריו, מתוך שמונה כלי השיט שברשות אירלנד, ניתן להפעיל בכל רגע נתון שניים בלבד, ולעיתים שלושה לכל היותר. הסיבות לכך הן מחסור בכוח אדם, עבודות תחזוקה והעובדה ששתי ספינות אינן מתאימות לתנאים הקשים של האוקיינוס האטלנטי.
"אנחנו אמורים לפקח על מיליון קילומטרים רבועים", הסביר הקצין. לדבריו, כדי לבצע את המשימה באופן סביר היה הצי זקוק ל-12 כלי שיט לפחות. הפער בין גודל השטח לבין היכולת המבצעית הפך את האוקיינוס לאחת מנקודות התורפה המרכזיות במאבקה של אירופה בסחר בסמים.
אירופה הפכה ליעד המרכזי של הקוקאין
לפי האו"ם, אירופה הפכה בשנים האחרונות ל"יעד המרכזי" של תעשיית הקוקאין העולמית. הסם, שבעבר זוהה בעיקר עם בעלי אמצעים ועם חיי הלילה של הערים הגדולות, חדר בהדרגה למעמדות, לקבוצות גיל ולאזורים גיאוגרפיים שבעבר כמעט שלא נחשפו אליו.
נתוני סוכנות הסמים של האיחוד האירופי ממחישים את השינוי. בין השנים 2014 ל-2024 ירד מחיר הקוקאין ברחובות אירופה בממוצע ב-18%, בעוד שרמת הטוהר שלו עלתה ב-44%. במילים אחרות, הסם הפך זול יותר, חזק יותר ונגיש יותר.
הרשויות האירופיות אמנם הגבירו את האבטחה בנמלים הגדולים, אך ארגוני הפשיעה שינו את שיטות הפעולה. הם נעזרים בתקשורת מוצפנת, סירות מהירות, כלי שיט תת-מימיים בלתי מאוישים וטכנולוגיות לזיוף נתוני GPS, המאפשרות לספינות להציג מיקום שונה מזה שבו הן נמצאות בפועל.
הייצור זינק, וההיצע מאיים להציף את היבשת
היקף ייצור הקוקאין באמריקה הלטינית גדל פי ארבעה בתוך עשור. רשתות פליליות בקולומביה, בפרו ובבוליביה מנצלות את נתיבי הסחר הבינלאומיים כדי להעביר כמויות עצומות של סמים. במקביל, כמויות הולכות וגדלות של קוקאין נשלחות מברזיל לאירופה דרך מדינות מערב אפריקה.
באו"ם מזהירים כי הייצור העולמי עלול בקרוב לעלות על הביקוש. מצב כזה עשוי לדחוף את ארגוני הסחר לנסות ולהחדיר כמויות גדולות עוד יותר לשוק האירופי, גם במחיר של הורדת המחירים ברחובות.
כמות הקוקאין הזמינה כיום באירופה גדולה אף מזו שהייתה בשנות ה-80, שנחשבו לתקופת השיא של הסם. בשנה האחרונה זינקה כמות שאריות הקוקאין שנמצאה במי השופכין בערים אירופיות ביותר מ-20%, נתון המצביע על התרחבות משמעותית בצריכה.
הסם כבר אינו מוגבל למועדונים ולחיי הלילה
לדבריו, הקוקאין חדר לכל שכבות החברה ולכל קבוצות הגיל. בין המשתמשים יש גם יותר ויותר בני נוער, אף שמוחם עדיין נמצא בשלבי התפתחות. החשש הוא ששימוש מוקדם ייצור מסלול מהיר להתמכרות קשה וממושכת.
למרות השקעות באבטחת נמלים ושיתוף פעולה משפטי הדוק יותר בין מדינות אירופה, הרשויות עדיין מצליחות לתפוס רק חלק קטן מהסחורה. קצין הצי האירי העריך כי גורמי האכיפה מחרימים אולי 10% מהקוקאין המוברח ליבשת.
עבור אירלנד, המשימה מורכבת במיוחד. לצד המאבק בסוחרי הסמים, הצי נדרש לעקוב אחר ביקורים גוברים של ספינות ריגול רוסיות ולהיערך לאיומים ימיים במהלך פסגות של האיחוד האירופי שהמדינה מארחת השנה. המשמעות היא שהמשאבים המוגבלים מתחלקים בין מספר זירות ביטחוניות.
מהנמלים הגדולים אל לב האוקיינוס
הברחת קוקאין לאירופה החלה להתבסס בשנות ה-80, לאחר שהקרטלים הקולומביאניים ביקשו להתרחב מעבר לשוק האמריקאי הרווי. בתחילה השתמשו המבריחים ביאכטות ובסירות מנוע, אך ככל שהיקפי הסחר גדלו הם עברו למכולות שבהן הוסתרו הסמים בין משלוחי פירות וסחורות אחרות.
עם השנים הפכו שיטות ההסוואה למורכבות במיוחד. מבריחים מערבבים אבקת קוקאין עם מזון, פלסטיק, טקסטיל, קרטון ואפילו עורות פרה. לאחר הגעת המשלוח לאירופה, הסם מופרד מחדש במעבדות כימיות מחתרתיות. באחת השיטות מבצעים שינוי כימי בקוקאין ומתיזים אותו על פחם כדי להקשות על גילויו.
במקביל נעשה שימוש גם ב"צוללות סמים" המעבירות מטענים ישירות מאמריקה הלטינית לאירופה. כלי שיט אלה נבנים לעיתים בצורה שמקשה מאוד לזהותם במכ"ם ומאפשרת להם לחצות מרחקים עצומים מבלי להתגלות.
בעשור האחרון החרימו מדינות אירופה כמויות שיא של קוקאין, בעיקר בנמלי רוטרדם שבהולנד ואנטוורפן שבבלגיה. בשנת 2023 נתפסו באנטוורפן 118 טונות של הסם, שיא שהמחיש את מרכזיותו של הנמל בנתיבי ההברחה.
אולם בשלוש השנים האחרונות נרשמה ירידה חדה בתפיסות בנמל הבלגי. במחצית הראשונה של השנה נתפסו באנטוורפן 5.4 טונות בלבד, ירידה של 68% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. גם בשנת 2025 כולה נתפסו 55 טונות, פחות ממחצית מהכמות שנרשמה בשיא.
הרשויות סבורות כי הירידה נובעת בחלקה מהשיפור באבטחה. בלגיה הגבירה את שיתוף הפעולה עם מפעילי המסופים הפרטיים והשקיעה בסורקים ניידים. כיום ניתן לשקף מיד עם הגעתן בין 15% ל-17% מהמכולות המוגדרות בסיכון גבוה, לעומת 5% בלבד בשנת 2023.
"ספינות אם", כלי שיט מהירים ומכולות שצפות מהמים
הקשחת האבטחה בנמלים הגדולים לא עצרה את הסחר, אלא דחפה את ארגוני הפשיעה אל מרכז האוקיינוס. כיום נעשות יותר העברות סמים בלב ים, בסיוע מערכות ניווט לווייניות וטכנולוגיות GPS.
בחלק מהמקרים ספינות סוחר גדולות, המכונות "ספינות אם", נושאות מטען חוקי לצד כמויות קוקאין. בלב האוקיינוס הן פורקות את הסם לסירות קטנות יותר, המכונות "ספינות בת", שממשיכות אל חופי אירופה. לעיתים משמשים מטענים זולים, כמו טרקטורים משומשים, כסיפור כיסוי למשלוח הפלילי.
בשיטות אחרות נפגשות בלב ים סירות דיג, סירות מהירות או כלי שיט חצי-צוללים הנשלטים בידי ארגוני הפשיעה. כלי השיט מחליפים ביניהם את המטענים הרחק מעיניהן של הרשויות. לעיתים המבריחים אף משליכים מכולות למים, והן נפתחות באמצעות טיימר המאפשר לחבילות הסמים לצוף אל פני הים בנקודת איסוף מתוכננת.
אזורי האיים האזוריים והאיים הקנריים נחשבים מוקדים מרכזיים להעברות כאלה, והדבר הפך את ספרד ופורטוגל לשערי כניסה חשובים של קוקאין לאירופה. אלא שבמרחבי האוקיינוס העצומים, אפילו מידע מודיעיני איכותי אינו מבטיח איתור בזמן.
אירלנד אחראית במסגרת המאמץ האירופי על שטח ימי שגודלו יותר מפי עשרה משטחה היבשתי. מפקד בכיר לשעבר בצי הזהיר כי ללא נוכחות פיזית משמעותית ויכולת אכיפה ימית, נתיבי ההברחה נותרים למעשה פתוחים.
אירלנד הפכה ל"חוליה החלשה"
השלכות ההצפה מורגשות היטב גם בתוך אירלנד. קוקאין הפך לסם הבעייתי ביותר במדינה, ומספר האנשים המקבלים טיפול בעקבות שימוש בו זינק ב-336% מאז שנת 2017.
לפי נתוני מועצת המחקר הבריאותי האירית, 46% מהנשאלים שהשתמשו בסמים בשנה האחרונה צרכו קוקאין. מדובר בשיעור גבוה משמעותית מהממוצע באיחוד האירופי, העומד על 29%.
העלייה בצריכה הגיעה דווקא בזמן שבו יכולת האכיפה הימית של המדינה הידרדרה. בשנת 2018 הפעיל הצי האירי תשע ספינות מבצעיות, אולם בין 2019 ל-2025 ירד מספר אנשי הצוות בשל קשיי גיוס ושימור כוח אדם. כתוצאה מכך צומצמו הסיורים, וכלי שיט רבים נותרו בנמלים.
מפקד לשעבר בצי טען כי באותן שנים "נפתחו הסכרים", ואירלנד הפכה בעיני רשתות ההברחה ליעד נוח. גם כאשר הרשויות יודעות היכן מתבצעת העברת סמים ומצליחות לשלוח ספינה וצוות, העבריינים מצליחים לעיתים קרובות להימלט.
סירות מהירות המובילות קוקאין קשות בהרבה למעקב וליירוט ממכולות בנמל סגור. מרדפים באוקיינוס עלולים גם להסתיים באסון. השנה נהרגו שני אנשי המשמר האזרחי הספרדי בהתנגשות במהלך מבצע נגד מבריחים, ואיש ביטחון פורטוגלי נהרג בתקרית דומה בשנה שעברה.
המרכז הימי למאבק בסמים החרים בשנה שעברה כמות שיא של 92 טונות קוקאין מסירות מהירות ומכלי שיט קטנים. עם זאת, לפי הערכותיו, כ-700 טונות נוספות הצליחו לחמוק מהרשויות, עלייה של יותר מ-40% לעומת שנת 2024.
בצרפת מאפשר החוק לצי לירות לעבר סירות המבריחים כדי להשבית את מנועיהן. במדינות אחרות החקיקה אינה מאפשרת פעולה כזו, והבדלי הסמכויות מקשים על יצירת מדיניות אכיפה אירופית אחידה.
פיצוח האפליקציה שהוביל לראשי הקרטלים
לצד הפעילות בים, רשויות האכיפה הצליחו לפגוע גם במערכות התקשורת של ארגוני הפשיעה. בשנת 2021 פיצחו יורופול וסוכנויות משטרה אירופיות את אפליקציית Sky ECC, ששימשה סוחרי סמים להעברת מסרים מוצפנים.
ההישג סייע לזהות בכירים ב"סופר קרטל", ארגון שעל פי החשד שלט בשיאו בכשליש מאספקת הקוקאין לאירופה. במשך שנים התגוררו חלק מראשיו בגלוי בדובאי ובמדינות אחרות שבהן נהנו מהגנה יחסית מפני הסגרה.
רווחים של מאות אחוזים ותעשיית "ביטוח" לסוחרים
חלק ניכר מהרווחים מגיע לידי המתווכים המארגנים את ההובלה, את הפריקה ואת ההפצה. הם מתפקדים כספקי שירותים ומציעים לעיתים גם מעין ביטוח: במקרה שבו משלוח נתפס, הם מתחייבים לפצות את בעלי הסחורה או לשלוח מטען חלופי.
לניאל השווה את תעשיית הקוקאין לשעון חול. בחלק העליון נמצאים יצרנים רבים באמריקה הלטינית, ובחלק התחתון מיליוני צרכנים. באמצע נמצאת קבוצה מצומצמת של אנשי לוגיסטיקה המסוגלים להעביר את הסחורה בין היבשות - והם אלה שגורפים את הרווחים הגדולים ביותר.
בין הארגונים השולטים בחלק זה של הסחר נמצאים הקרטל הברזילאי פרימיירו קומנדו דה קפיטל, קרטל סינלואה המקסיקני, קרטל חליסקו הדור החדש וקבוצות פשיעה שונות מהבלקן.
הירידה במחירי הקוקאין הסיטונאיים והקמעונאיים, לצד העלייה ברמת הטוהר, מעידה על כך שכמויות גדולות מאוד של הסם זמינות לרכישה בדרום אמריקה ומצליחות לחצות את האוקיינוס האטלנטי.
יותר מקרי מוות, אך הביקוש נותר מחוץ למוקד
קוקאין אחראי כיום ליותר מרבע ממקרי המוות הקשורים לסמים באירופה. אף שרוב המשתמשים צורכים אותו במועדונים, בברים או בבתים פרטיים, סקר אירופי משנת 2024 העלה כי 9% ממשתמשי הקוקאין ו-8% ממשתמשי הקראק דיווחו כי צרכו את הסם במקום העבודה.
גרסני מסוכנות הסמים של האו"ם טען כי החוליה החסרה במאבק האירופי היא הטיפול בביקוש. לדבריו, הסטיגמה סביב טיפול בהתמכרויות מונעת ממשתמשים רבים לפנות לעזרה, בעוד שמדינות האיחוד משקיעות בעיקר בניסיון לעצור את ההיצע.
לדבריו, התמקדות בלעדית בהברחות הופכת את המאבק ל"מלחמה בסמים" שאינה פותרת את הבעיה מהשורש. כל עוד הביקוש נותר גבוה, רשתות הפשיעה ימשיכו למצוא דרכים חדשות לספק אותו.
אירלנד מנסה לצמצם את הפער באמצעות טכנולוגיה. תקציב הביטחון שלה גדל, אך הוא עדיין הנמוך ביותר באיחוד האירופי. למדינה אין מערכות סונאר המאפשרות לפקח מתחת לפני הים או מכ"ם אווירי ברמה צבאית, ולכן בחלק מהמקרים היא פועלת כמעט בעיוורון.
משרד ההגנה האירי משתף פעולה עם חברת הטכנולוגיה המקומית Ubotica, המשתמשת בבינה מלאכותית ובתצלומי לוויין כדי לזהות שינויים חריגים בדפוסי השיט והעברות מטען בלב ים. הצי בוחן גם שימוש בכלי טיס המופעלים מרחוק, שטווח הפעולה שלהם גדול מזה של ספינות סיור.
לדבריו, למרות המעצרים, ההחרמות ושיתוף הפעולה הבינלאומי, המבריחים עדיין מחזיקים ביתרון. "למרבה הצער", סיכם, "אנחנו מפסידים בקרב".
התרעות פיקוד העורף