רעידת האדמה החזקה בעוצמה 7.1 בסולם ריכטר שפקדה הבוקר (שלישי) את מחוז קוממוטו בדרום יפן החזירה את תשומת הלב לאזור שממלא תפקיד הולך וגדל בתעשיית השבבים העולמית. בשעות הראשונות לאחר הרעש עדיין לא התברר היקף הנזק, אך הרשויות החלו לבדוק פגיעות אפשריות בתשתיות, במפעלים ובשרשראות האספקה.
דניאל קולבר, הנספח הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה ביפן, נמצא בטוקיו, מאות קילומטרים ממוקד הרעש. "מכיוון שרעידת האדמה הייתה באי אחר לא הרגשנו אותה כאן, אבל הממשלה ישר התחילה בעושים הערכת מצב כדי לראות מה הנזקים, ובמקביל פורסמו דיווחים על שריפות ואזהרות מפני צונאמי, והתושבים התבקשו להתרחק מאזורים מסוכנים".
האזור מכיר היטב רעידות אדמה. בשנת 2016 פקדה את קוממוטו סדרה קשה של רעשים, שגרמה לנפגעים ולנזק נרחב. "הייתה סדרה של רעידות אדמה באותו אזור, קוממוטו, לפני עשר שנים", אומר קולבר. גם כעת קיים חשש מרעידות משנה, והיקף הנזק לרכוש ולפעילות הכלכלית עשוי להתברר רק בהמשך.
למרות המרחק מטוקיו, קולבר מסביר שקוממוטו אינה עוד מחוז פריפריאלי מבחינה תעשייתית. בשנים האחרונות היא הפכה לאחד ממוקדי המאמץ של יפן להרחיב את ייצור השבבים בשטחה ולהקטין את התלות בשרשראות אספקה חיצוניות. "קוממוטו הייתה בכותרות בזמן האחרון בנושא של השבבים כש-TSMC" ענקית השבבים הטייוואנית, הקימה שם מפעל".
ההשקעה של יצרנית השבבים הטייוואנית באזור היא חלק ממדיניות רחבה יותר, במסגרתה יפן מבקשת להחזיר לשטחה חלק מיכולות הייצור שאבדו בעשורים האחרונים, במיוחד בתחומים הנחשבים חיוניים לתעשיית הרכב, האלקטרוניקה והביטחון. "כל רכב צריך שבבים, כל מוצר אלקטרוניקה צריך שבבים", הוא מסביר. "יפן צריכה להבטיח את שרשראות האספקה שלה".
כך למשל, רק לפני שבועיים חברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית הכריזה כי תשקיע 3 מיליארד דולר, אליהם יתווספו מענק של כמיליארד דולר מממשלת יפן, בהקמת מפעל שיהפוך את הפעילות שם למוקד ייצור ופיתוח מרכזי של שבבים.
הפער בולט עוד יותר בקשרי המסחר בין ישראל ליפן. אם הין נחלש מול הדולר, ובמקביל השקל מתחזק מולו, אז השינוי בשער החליפין בין שני המטבעות נעשה חד יותר. מבחינת חברות ישראליות, המשמעות היא שהמוצרים והשירותים שלהן מתייקרים עבור הלקוחות היפנים באופן משמעותי יותר מאשר מוצרים ושירותיים מארה"ב התייקרו, כשמהצד השני, מוצרים יפניים נעשים זולים יותר משמעותית עבור הצרכן הישראלי. זו, בין היתר, הסיבה שיותר ויותר מטיילים ישראלים מגיעים לאחרוניה ליפן – היא נהייתה זולה יותר.
בואו נדבר במספרים. "היקף יצוא הסחורות הישראלי ליפן עומד על קרוב למיליארד דולר בשנה, ועוד קצת יותר מ-200 מיליון דולר שירותים", אומר קולבר. בין הענפים המרכזיים נמצאים ציוד רפואי, מכשור אופטי, מחשוב, טכנולוגיות לתעשייה חכמה וכלי חיתוך. מנגד, ישראל מייבאת מיפן סחורות בהיקף של כשני מיליארד דולר בשנה. "מה שאנחנו מייבאים בעיקר זה מוצרי תחבורה, רכבים וחלקים של רכבים" אומר קולבר, אך מציין שבשנים האחרונות מתמודדות יצרניות הרכב היפניות עם תחרות גוברת מצד סין, במיוחד בשוק המכוניות החשמליות.
ליבוא היפני לישראל יש גם חיסרון נוסף: בין המדינות עדיין אין הסכם סחר חופשי. "יש מכס ישראלי על יבוא מיפן בגלל אין לנו הסכם סחר חופשי איתם", מסביר קולבר. מכוניות מיפן כפופות למכס של 7%, בעוד שחלק מהמתחרות מדרום קוריאה, מאירופה ומארצות הברית נהנות מהסכמי סחר שמפחיתים את העלויות.
המתקפה ב-7 באוקטובר שיבשה את המהלך, וההכרזה המתוכננת לא יצאה לפועל. זהו אחד המחירים הכלכליים הפחות גלויים של המלחמה: עיכוב במהלך שהיה עשוי להפחית מכסים, להקל על יצואנים ישראלים ולהוזיל חלק מהמוצרים המיובאים מיפן. "זה עוד מחיר של 7 באוקטובר שאנשים לא מכירים", אומר קולבר.
בינתיים, ביפן מקווים שהאירוע הנוכחי יסתיים עם נזק מצומצם ככל האפשר. בישראל, שבה רעידת אדמה משמעותית היא שאלה של זמן לפי ההערכות, כדאי לבחון מקרוב את מנגנוני ההיערכות היפניים, משלב הבנייה ועד התגובה המהירה בשטח. "יפן היא מדינה שמתמודדת עם הרבה רעידות אדמה", אומר קולבר. "יש הרבה מה ללמוד ממנה בהקשר הזה, לקראת רעידת האדמה של פעם במאה שנה שמדברים עליה כבר כמה עשורים".
התרעות פיקוד העורף