לפני עשור היא עוד דורגה סביב המקום ה-12, אך הצמיחה המהירה של האוכלוסייה בעקבות הגירה פנימית וחיצונית, והשינוי שעוברת הכלכלה המקומית שמתרחקת בהדרגה מהתלות הכמעט מוחלטת בנפט ומפתחת מנועי צמיחה חדשים הקפיצו אותה במעלה הדירוג.
"במקום כמו קליפורניה, שיקולים של איכות סביבה יכולים להיות מאוד משמעותיים", אומר נוימן. "בטקסס, בוא נגיד בהגינות, זה פחות סיפור. מקובל לראות בה מקום שהאקלים הרגולטורי שלו מאוד ידידותי לעסקים".
דאלאס ופורט וורת', ערים תאומות היוצרות יחד מטרופולין עצום, הפכו למרכז עסקים, תחבורה ותעופה. נמל התעופה דאלאס-פורט וורת' הוא אחד העמוסים בעולם ומשמש בסיס מרכזי של אמריקן איירליינס. גם סאות'ווסט איירליינס צמחה באזור, לאחר שהחלה את דרכה כחברה שטסה בתוך טקסס בלבד.
אם כך, מדוע לא כולם עוברים לטקסס? לדברי נוימן, התשובה מתחילה בכך שאנשים אינם בוחרים מקום מגורים רק לפי שיעור המס, מחירי הדיור או מספר מקומות העבודה. לרובם יש משפחה, קהילה, הרגלים וזהות מקומית, וגם כאשר מדינה אחרת מציעה יתרונות כלכליים ברורים, הם מעדיפים להישאר במקום שהם מכירים.
"אנשים רוצים להישאר איפה שהם", הוא מסביר. מי שגדל בקנזס, בקליפורניה או בניו יורק אינו בהכרח רואה בטקסס תחליף טבעי, גם אם קל יותר למצוא בה עבודה או לרכוש בית. התרבות שונה, אורח החיים שונה ולעיתים גם העמדות הפוליטיות והחברתיות שונות. ובכל זאת, כפי שמראה הגידול המהיר באוכלוסייה, רבים דווקא כן מחליטים לעבור. הערים הגדולות של טקסס צמחו בין היתר בזכות הגירה פנימית ממדינות אחרות, לצד הגירה מחוץ לארצות הברית.
גם מי שנמשך להזדמנויות הכלכליות צריך להתמודד עם חסרונות מוחשיים. מזג האוויר הוא אחד מהם. במערב טקסס הטמפרטורות יכולות להגיע בקיץ ל-45 מעלות ואף יותר, וגם החורף אינו בהכרח נוח בחלקים הצפוניים והמערביים. יוסטון סובלת מחום ומלחות כבדה, ואזור החוף חשוף גם להוריקנים ולהצפות, שעלולים לגרום לנזקים כבדים לתשתיות ולבתים.
לטקסס יש גם גבול ארוך עם מקסיקו, ולכן סוגיית ההגירה מלווה אותה באופן קבוע. ההגירה מספקת כוח עבודה, מגדילה את האוכלוסייה ותומכת בצמיחה, אך במקביל עומדת במרכזו של ויכוח פוליטי חריף. גם החומה בגבול, מדגיש נוימן, אינה מחסום מוחלט, והוויכוח על היקף ההגירה ועל השפעותיה רחוק מהכרעה.
הגידול באוכלוסייה, בין אם בעקבות הגירה ממקסיקו ובין אם בשל מעבר של תושבים ממדינות אחרות בארצות הברית, הוא חלק מרכזי מסיפור הצמיחה של טקסס. הוא מרחיב את שוק העבודה, מגדיל את הביקוש לדיור ולשירותים ומסייע למדינה למשוך השקעות ועסקים חדשים. אלא שזהו רק מרכיב אחד במכלול רחב יותר.
אבל כפי שמדגיש נוימן, גם בתוך טקסס אין סיפור אחד. "כמו שארצות הברית היא לא כלכלה אחת, ובכל מדינה יש אזורים שונים, כלכלות שונות, מזג אוויר שונה ותרבות שונה, אז גם טקסס היא הרבה יותר מאוסטין, יוסטון ודאלאס".
לצד שלושת הערים האלה פזורות מאות ערים קטנות, אזורים חקלאיים, עיירות נפט וקהילות גבול. ההבדלים בין מזרח המדינה למערבה, ובין המטרופולינים לאזורים הכפריים, ניכרים בתעסוקה, בהכנסה וגם בתרבות. "בדומה לשאר ארצות הברית, גם בטקסס העוצמה הכלכלית לא מחלחלת באופן שווה לכל התושבים ויש בה המון בעלי הון, מנהלים ויזמים עשירים מאוד, אך גם לא מעט אוכלוסיות עניות", אומר נוימן. "אחד הדברים המדהימים הוא לראות כמה אנשים גרים ברחוב וכמה אנשים אינם מבוטחים. עבור מדינה עשירה כל כך זה מפתיע - ומעציב".
התרעות פיקוד העורף