במסמך שהגישה לבית המשפט טוענת החברה כי ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של ניתוח ובחינה שביצע צוות מניעת הלבנת ההון של הבנק, בהתאם למדיניות הפנימית ולהנחיות הרגולטוריות. לדבריה, דפוסי הפעילות שזוהו בחשבונות השתייכו לסוגי הפעילות שמסומנים במסגרת ההנחיות הפדרליות לבנקים לצורך בחינה בתחום מניעת הלבנת ההון.
לצד טענותיו, מדגיש קפיטל וואן כי מעולם לא האשים את ארגון טראמפ בהלבנת הון. עם זאת, הבנק טוען כי המסמכים שהוגשו לבית המשפט, ואף הטענות שהעלו התובעים עצמם, מבהירים כי סגירת החשבונות בוצעה משיקולים מקצועיים הקשורים למערך מניעת הלבנת ההון של החברה.
קפיטל וואן דוחה את הטענות מכל וכל. במסמך שהגישה לבית המשפט היא טוענת כי ההאשמות בדבר מניע פוליטי הן "מוטעות" וכי הן מבוססות על ציטוטים שנבחרו באופן מגמתי, מבלי להציג את ההקשר המלא של המסמכים שהוגשו במסגרת ההליך המשפטי.
עוד נטען כי דפוסי העסקאות שזוהו על ידי הבנק הם מסוג הפעילויות המופיעות בהנחיות הפדרליות לבנקים ככאלה המחייבות בחינה במסגרת מנגנוני מניעת הלבנת הון.
ההליך המשפטי מתקיים על רקע עימות רחב יותר בין ממשל טראמפ לבין המערכת הבנקאית בארצות הברית. מאז תחילת כהונתו השנייה, מפעיל הממשל לחץ על מוסדות פיננסיים גדולים בעקבות טענות מצד גורמים שמרניים כי בנקים מסוימים שוללים שירותים מלקוחות בשל השקפותיהם הפוליטיות.
באוגוסט 2025 חתם טראמפ על צו נשיאותי האוסר על שלילת שירותים בנקאיים באופן מפלה. בהמשך, בינואר, הוא אף הגיש תביעה נוספת נגד JPMorgan Chase בטענות דומות.
ברקע הפרשה ניצבת גם מערכת היחסים המורכבת בין טראמפ לבין הבנקים הגדולים בשנים האחרונות. בשנת 2019 תבע טראמפ את קפיטל וואן ואת דויטשה בנק בניסיון למנוע מהם להעביר מסמכים פיננסיים לקונגרס במסגרת חקירה שניהלו מחוקקים מהמפלגה הדמוקרטית. בנוסף, בעבר פורסמו דיווחים שלפיהם אנשי מניעת הלבנת הון בדויטשה בנק סימנו סדרת עסקאות כחשודות, אך הבנק הכחיש את הדיווחים באותה עת.
התרעות פיקוד העורף