אשנברנר הפך לפני כשנתיים לאחת הדמויות הבולטות והמשפיעות בשיח על עתיד הבינה המלאכותית. זאת לאחר שפרסם את המחקר המקיף "מודעות מצבית" (Situational Awareness), שהפך למסמך מדובר בעמק הסיליקון. במחקר הזהיר כי פיתוחה של בינה מלאכותית כללית קרוב מכפי שממשלות וחברות מעריכות, וכי הטכנולוגיה עשויה לשנות את העולם בקצב חסר תקדים.
קרן ההשקעות שהקים, שנשאה את אותו השם, רשמה בתחילת דרכה צמיחה יוצאת דופן. העלייה התבססה על הימורים מרוכזים במניות של חברות בינה מלאכותית ויצרניות שבבים, שנהנו מההתלהבות העולמית סביב התחום. בשיא, בתחילת החודש שעבר, הגיע היקף נכסי הקרן לכ-45 מיליארד דולר.
הקריסה הפתאומית הפכה את אשנברנר לאחד הנפגעים הבולטים ביותר עד כה מהתנודתיות שמלווה את בועת הבינה המלאכותית. בין השקעותיה של הקרן היו חברות שספגו בתקופה האחרונה לחצים כבדים, בהן יצרנית השבבים הדרום-קוריאנית SK Hynix וחברת תשתיות הענן CoreWeave.
לפי דיווח קודם של ה"וול סטריט ג'ורנל", הקרן השיגה מאז הקמתה ב-2024 תשואה מצטברת של יותר מ-1,000%. אשנברנר היה אז בן 24 בלבד, וההצלחה החריגה הפכה אותו בתוך זמן קצר לאחד השמות המדוברים ביותר בעולם ההשקעות הטכנולוגיות.
דמותו עוררה מחלוקת כבר מראשית הדרך. תומכיו תיארו אותו כגאון יוצא דופן המסוגל לזהות מגמות עתידיות לפני כולם. מנגד, מבקריו טענו כי הצלחתו נשענה במידה רבה על מזל ועל סביבת שוק חריגה, במיוחד לנוכח העובדה שלא הייתה לו כל ניסיון קודם בניהול כספים לפני שהקים את הקרן.
מבקריו הזכירו גם כי בעבר היה קשור לרשת המקורבים של מייסד בורסת הקריפטו FTX, סם בנקמן-פריד, ועבד במסגרת פעילות המזוהה עם סביבתו. הקשר הזה תרם לספקנות כלפיו, בעיקר בקרב מי שראו בדפוס הפעילות של הקרן שילוב מסוכן בין ביטחון עצמי גבוה, השקעות מרוכזות ומינוף חריג.
סוחרים לשעבר במוסדות פיננסיים בינלאומיים קשרו בין המשבר לבין רמות הסיכון הגבוהות שנטלה הקרן. לפי דיווחים, הקרן השתמשה במינוף שהגיע לעד 400% מהונה. המשמעות היא שכל תנודה חדה נגד כיוון ההשקעה עלולה הייתה לגרור הפסדים עצומים ולחייב מכירה מהירה של נכסים.
מקורות מסרו כי כשני שלישים מנכסי הקרן היו מושקעים בפוזיציות קנייה ובמכירה בחסר של מניות הנסחרות בבורסה. יתר הנכסים הופנו להשקעות פרטיות, ובראשן השקעה של מיליארדי דולרים בחברת Anthropic, המפתחת מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית.
סיפורו של אשנברנר החל בגרמניה, שם נולד למשפחה של רופאים, לפני שהיגר עם משפחתו לארצות הברית. כבר בילדותו הפגין כישרון יוצא דופן במתמטיקה ובמדעי המחשב, דילג על כמה שנות לימוד וסיים את התיכון בגיל 15.
בהמשך למד באוניברסיטת קולומביה, שם משך תשומת לב בזכות מחקרים שעסקו בסיכונים קיומיים ובהשפעתה של הטכנולוגיה על הצמיחה הכלכלית. לאחר לימודיו השתלב ברשת המזוהה עם תנועת "האלטרואיזם האפקטיבי", הדוגלת בצבירת משאבים ובהפנייתם לטובת האנושות.
לאחר אירוע חדירה למערכות החברה, התריע אשנברנר בפני הדירקטוריון על חולשות אבטחה ועל הסכנה מפני ריגול זר. לדבריו, מנגנוני ההגנה של החברה לא היו מספקים ביחס לחשיבות ולרגישות של הטכנולוגיה שפיתחה.
ב-2024 פיטרה OpenAI את החוקר הצעיר, לאחר שטענה כי שיתף מידע סודי באופן בלתי ראוי. אשנברנר דחה את הטענות וטען כי פעל מתוך רצון להתריע על כשלים באבטחת המידע ועל סכנות פנימיות. החברה, מצדה, דחתה אז חלק ניכר מטענותיו.
אסטרטגיית ההשקעה של הקרן נשענה על אמונתו כי בינה מלאכותית כללית נמצאת במרחק של שנים ספורות בלבד, וכי שוקי ההון עדיין אינם מתמחרים את מלוא עוצמתו של השינוי הצפוי. במאמרו המפורסם כתב כי "העולם יתעורר בקרוב", וטען שרק קבוצה קטנה בקהילת הבינה המלאכותית מבינה את גודל המהפכה המתקרבת.