עם זאת, ריקר מדגיש כי רמות האחסון לבדן אינן מספרות את כל הסיפור. "הביקוש של אירופה ירד באופן מבני," הוא מסביר, על רקע המעבר לאנרגיות מתחדשות, שיפור היעילות וירידה בחלק מהייצור התעשייתי. לכן גם הצורך במלאי נמוך יותר מבעבר. בהתאמה לביקוש הנוכחי, רמות האחסון כבר אינן בתחתית הטווח אלא קרובות יותר לממוצע של העשור האחרון.
גם התחזיות לחורף מספקות סיבה מסוימת לאופטימיות. בשלב זה הן מצביעות על עונה מתונה וסוערת יחסית, שעשויה להפחית את צריכת הגז לחימום ולתמוך בייצור חשמל מאנרגיית רוח.
על הרקע הזה הוא מעריך כי מחירי הגז באירופה גבוהים מדי ביחס לנתוני היסוד. עם זאת, הוא נזהר מהימור על ירידות חדות, משום שהשוק עדיין רגיש מאוד לכל איום על האספקה. "החרדה האנרגטית עדיין יש שורשים עמוקים", הוא אומר, "ולכן המחירים ככל הנראה יישארו רגישים יתר על המידה לכל חדשות דוביות".
ריקר מזכיר כי למחירים הגבוהים יש גם תפקיד באיזון השוק. בהתאם למנגנון הבסיסי של היצע וביקוש, הם מעודדים ספקים להפנות יותר גז לשוק האירופי ומרסנים את הצריכה. לדבריו, זה היה אחד הלקחים המרכזיים ממשבר 2022, וגם כיום הוא מפחית את הסיכון למחסור משמעותי.
התרעות פיקוד העורף